בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אז מי כאן האנרכיסט?

104תגובות

אל השורה הארוכה של אויבי העם, המתארכת והולכת בהתבטאויות של אנשי ימין ככל שהיא מתכווצת בפוליטיקה, היתוסף באחרונה אויב חדש ועסיסי. לאחר ש"הסמולנים" כמעט התאיידו מהמפה הפוליטית ו"האופוזיציה" האשמה בכל נבלעה בממשלה, ולאחר שהזרים ניצודו, "התשקורת" כמעט חוסלה והפלסטינים הודחו אל מעבר לחומה ולתודעה - צץ הגיס החמישי החדש, שאת שמו המזרה אימים תענוג להתיז מבין שיניים חשוקות: "האנרכיסטים".

השימוש במינוחים בומבסטיים אך חלולים רק משום שהם נשמעים כקללות עסיסיות הוא כבר חלק בלתי נפרד מהוויכוח הציבורי בישראל. אמנם ייתכן שבקרב ה"היפסטרים", ה"סחים", הסטודנטים לקולנוע, הזוגות הצעירים ומיואשי הדיור יש איזה אנרכיסט בודד בעל תודעה, היודע שבקונין, קרופוטקין ואמה גולדמן אינם שמות של מסעדות בנחלת בנימין; אבל לקשור כל מי ומה שמצוי שמאלה ממשה פייגלין, איתמר בן-גביר וגדעון סער לאידיאולוגיה הישנה ששאפה להכחיד כל הייררכיה וסדר מדיני קיים - זו בדיחה לא פחות מגושמת מהניסיון לקשור בין ההתנחלויות והמאחזים ובין הציונות המדינית.

אם יש אנרכיזם בישראל, הוא אינו מצוי בתנועת המחאה, בקרב דורשי השוויוניות, הצדק החברתי ואפילו השלום, רחמנא ליצלן - אלה החרדים לעתידם ורוצים להשתלב באופן שוויוני יותר בסדר הקיים. גם העובדה שמישהו שבר חלון בהפגנה או החרים (אמאל'ה!) את "הלילה הלבן" אינה עושה אותו לאנרכיסט. ויותר מכך: גם אם המירי רגבים ושאר תת-פוליטיקאים מתקשים להבין זאת, "אפילו" השאיפה להפיל ולהחליף ממשלה שלטת אינה מעשה אנרכיסטי וגם לא טרוריסטי, ולפחות לפי שעה אינה אפילו עבירה פלילית.

אך אם כבר מדברים על אנרכיה ואנרכיסטים - כדאי שמכסחיהם יתחילו לחפש במקום הנכון: יביטו בראי. או לפחות סביבם.

שהרי היכן מצויים אלה המבקשים לבטל את השלטון המדיני ולמרוד בו? לכונן על חורבות המדינה "סדר חברתי המבוסס על התאגדויות קהילתיות" (מהגדרות האנרכיזם)? מי הם המורדים במלכות, המצפצפים על החוק, הכופים את האג'נדה שלהם באלימות במשך שנים? מי הם מטשטשי הגבולות, הקוראים למערכת המשפט "רקובה", הממרידים אנשי צבא, ועוד מוזמנים להרצות לפניהם על מוטיווציה? היכן הם המצדדים ב"פעולה ישירה, בהתרסה גלויה והתנגדות לכל חוק ומגבלה" (אם לצטט את האנרכיסטית אמה גולדמן)? גרעינם הקשה של אלה לא יימצא בגן העיר ובשדרה, אלא מזרחה משם, בין טרשי ההר. ולא רק שם. גם בממשלה עצמה.

והנה תרגיל לחופש הגדול: מיצאו את המכנה המשותף - מלבד המחיר - בין שני הפרויקטים ההנדסיים הגרנדיוזיים שנהגו באחרונה בממשלת נתניהו: הראשון - לנסר בזהירות ולהעביר לשטח כבוש אחר את בתי גבעת האולפנה, בתוספת בונוס של מאות דירות ברבי-קומות; הרעיון השני - להעלות ממצולות את שברי האונייה "אלטלנה", לצורך... לצורך מה?

איש אינו מצפה, שהממשלה הנוכחית תחרה-תחזיק אחרי בן גוריון, שהכתיר כ"קדוש" את התותח שהטביע את אוניית הנשק של האצ"ל, שנתפשה בעיניו כגילוי בלתי נסבל של מרי ואנרכיה. אל דאגה: גם שום דחפור במאחז לא יוכרז כ"קדוש", אפילו לא המסור שינסר לו כלבבו. להיפך - המרי הוא שיקודש. שכן על הסקאלה שבין מתוקנות ובין אנרכיזם - ממשלת ישראל הנוכחית כבר הבהירה מזמן היכן היא עומדת: בין פה לשם, בקריצה; ויותר קרוב לשם; וגם זה ביום החלטי במיוחד.

Read this article in English: Who is the real anarchist?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו