טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לפתע פוטרנו. פשוט כך

תגובות

בימים אלה, לאחר יותר מעשר שנים של העסקה בתנאי ניצול מהמחפירים שהתקיימו במערכת החינוך, קיבלנו, 1,500 מורות ומורי תוכנית היל"ה, מכתבי פיטורים. פוטרנו לא מפאת חוסר התאמתנו לתפקיד - שהרי אנו עושות עבודה נאמנה במשך שנים עם נוער מנותק; וגם לא מפאת סגירת בתי ספר או מפאת "קיצוצים בתוכנית". פוטרנו פשוט כך, עקב תום תקופת המכרז להעסקתנו.

הכרוניקה הנפשעת ידועה: לפני כ-13 שנים הפריט משרד החינוך את תוכנית היל"ה, להשלמת השכלה לנוער מנותק. קשה להאמין, אבל מי שחיבר את המכרזים להפעלת התוכנית לאורך השנים קבע, שהמורות יעבדו "בקבלנות". כלומר, בתקופות החגים לא שולמו למורות משכורות, מכיוון שבתקופות אלה אין הוראה.

כמו כן נקבע כי מורה לא תקבל גרוש אם תלמידיה לא הגיעו לשיעור, או אם התקיים טיול במועד השיעור.

קשה עוד יותר להאמין, שמשנות ה-90 המאוחרות, מדי שנה נשלחו המורות לחופשת קיץ כפויה, ללא משכורת או תנאים סוציאליים וללא כל ביטחון לגבי המשך העסקתן בשנה הבאה. הגדילה לעשות החברה הקבלנית המפעילה את התוכנית מזה עשר שנים - החברה למתנ"סים - כשסירבה השנה להכיר באיגוד המורות והמנחות כארגון יציג של התוכנית, זאת בניגוד לכל אתיקה חברתית ולחוקי העבודה בישראל. קשה להאמין אבל אלה הן העובדות, שהתיאור הכולל ההולם אותן הוא: ניצול ועושק של המורות בסמכות וברשות.

השנה נקעה נפשן של המורות מהבוז, מההשפלה ומתנאי הניצול. האם הקדישו מחשבה, שר החינוך ופקידיו, או מנהלי החברה הקבלנית, המתהדרת בנוצות חברתיות, לשאלה כיצד מרגישה מורה שבמשך שנים עושה עבודת קודש עם נוער בסיכון, למראה מכתב המודה לה על שירותיה ושולח אותה בנימוס לחפש עבודה חלופית בקיץ - בלא כל ודאות אם תועסק בשנה הבאה? אנו מוכנות לעזור לשר ולפקידיו לחשוב מחדש: למורות יש פנים, ושמות, ומשפחות, ושכנים, וקהילה, וגאווה עצמית, ותחושת שליחות, ואמתחתן מלאה בהצלחות.

וכעת אנו מאוחדות ואומרות לא עוד. השנה התאגדנו, הגענו ליציגות והפעלנו צעדים ארגוניים, שביתות והפגנות, שבהן רכשנו מחדש מעט מכבודנו, לנוכח העוולה של הפרטת שירותים חברתיים במדינת ישראל.

מאבקנו נשא פרי, ובאחרונה פירסם משרד החינוך מכרז המשפר את תנאי השכר של המורות והמורים בתוכנית.

אך עדיין אין לנו ביטחון תעסוקתי, ולא נשקוט עד לעיגון מעמדנו בהסכם קיבוצי. כי כפי שלמדנו בעשור האחרון, מציאות הניצול והעושק יכולה לעלות על כל דמיון. במקום להתרעם על המחאה החברתית, מוטב לשר החינוך לתהות על מקורותיה במדיניות משרדו. זאת ועוד, טוב יעשה השר אם יפטור את המורות ממפח הנפש של אי הוודאות בחודשי הקיץ לגבי המשך העסקתן ויתקן עוול של שנים.

כל מה שנדרש לשם כך הוא לצרף סעיף אחד נוסף ל-179 עמודי המכרז. משפט פשוט והוגן: "על הזכיין לשמור על רצף ההעסקה של המורות המועסקות בתוכנית בהווה".

הכותב הוא מורה ופעיל בוועד המורות והמנחות של תוכנית היל"ה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות