בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אפס סובלנות לצדק חברתי

52תגובות

הלא ייאמן קרה. המשטרה מכה על חטא: לא נערכנו כראוי להפגנה לפני כשבוע. לכאורה, שלב ראשון בהתנצלות המתבקשת על האלימות הבוטה של שוטרים כה רבים, ועל פציעתם ומעצרם המיותר של יותר מ-80 מפגינים, שכולם שוחררו. אבל כשמתבוננים מקרוב בהכאה על חטא הזאת אי אפשר שלא להצטמרר.

לא הערכנו כראוי את כמות המפגינים ואת הכוח שיופנה נגדנו, אמרו במשטרה. והמפכ"ל יוחנן דנינו דיבר על מסכת מתוכננת של הפרות חוק ואלימות. נשמע מוכר? נכון. הטקסטים האלה ממוחזרים. הם זכורים היטב מהדיון באירועי המשט. מההפתעה ממה שאירע על סיפונה של המאווי מרמרה ב-31 במאי 2010, לפנות בוקר.

המיחזור הזה אינו מקרי. יש בו מסר ברור. פעילי המחאה החברתית אינם מוחים תמימים. הם בעצם טרוריסטים בתחפושת. כמו פעילי השלום לכאורה על סיפון המאווי מרמרה, שתקפו את חיילי השייטת במקלות ובסכינים. מכאן שסכנה ממשית נשקפה לחיי השוטרים המסכנים בכיכר רבין ויש לציין לשבח את האיפוק שלהם: הם התגוננו רק בבעיטות ובאגרופים.

המסקנה המתבקשת: להבא תיערך המשטרה על פי גודל האיום. מה פירוש הדבר? שלהבא תיכבש כיכר רבין על ידי פרשים עם אלות? או על ידי מאות אנשי יס"מ חמושים שיונחתו מהליקופטרים? טוב שיש במשטרה הפקת לקחים מסודרת.

אבל הנושא אינו רק משטרתי. השוטרים המכים מפגינים ומתעללים בעצורים הם השין גימל. יש לקוות שיוגשו נגדם תלונות במח"ש על סמך אינספור סרטונים. אבל את מדיניות אגרוף הברזל נגד המחאה לא הם קבעו. ואת האקלים הפוליטי המסוכן שמדכא כל התנגדות לא הם יצרו.

הברית הבלתי קדושה נתניהו-מופז חיסלה את האופוזיציה בישראל והתירה את דמם של פעילי הצדק החברתי. כמה הזוי הוא שרק לפני חודשים ספורים הכתיר עצמו שאול מופז כמנהיג האמיץ של מחאת הקיץ. יש לקוות שיחלים במהרה מהמכות שספג מהשוטרים כשעמד בראש ההפגנות האחרונות. אפשר להניח שהוא נמצא כרגע במעצר בית עד תום ההליכים נגדו, ולכן אין רואים את פרצופו לאחרונה. טוב שיש עוד ענקים כאלה בקרבנו.

אויבי המחאה הם רבים וחזקים: לפחות 94 חברי כנסת, ראש עיריית תל אביב, הבנקים והטייקונים, וכן רבים מאמצעי התקשורת שבחלקם תמכו במחאה החברתית, אבל שינו את עמדתם עקב ירידה בפרסום ופגיעה בכיסם. לא רק למשטרה, גם לרבים בתקשורת הממוסדת נוח להציג את המפגינים כאלימים ומסוכנים.

כל הכוחות הכבירים האלה, ולא רק אגרופי השוטרים, חברו יחדיו כדי לשבור את ידם של דפני ליף וסתיו שפיר וחבריהן, ולדרוס מחאה חיונית ודמוקרטית שהתאפשרה כאן בקיץ שעבר. נדמה כי המכסה של תיבת פנדורה התרומם פה בהוראה מגבוה והשדים שולחו לחופשי. המסר של המשטרה הוא גם המסר של גזירות תקציב 2013 שמתחילות להיחשף: אפס סובלנות לצדק חברתי. התביעה לשירותים ציבוריים מתוקצבים ומתפקדים מוגדרת כאנרכיזם.

בימים החשוכים האלה יש בכל זאת נקודת אור. ההתלכדות של גורמים כה רבים נגד המחאה מעידה על פחד עצום ממנה. הדיכוי האלים של ההפגנות מעיד על העוצמה הפוטנציאלית שמייחסים להן. את דברי נתניהו על יריביו הפוליטיים ב-1999 ניתן לומר עכשיו עליו ועל שריו ועל בעל בריתו החדש מופז:

הם מ-פ-ח-דים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו