בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עיוורון רוסי

4תגובות

על עובדה אחת אפשר להסכים: למרות התרעומת הבינלאומית, עמדת רוסיה ממשיכה להיות עקבית ביחס למשבר הפוקד את סוריה. מאז מנעה ממועצת הביטחון של האו"ם לקבל החלטה כלשהי - רוסיה מצויה באור הזרקורים וזוכה לחשיפה ולהשפעה גדולות בהרבה מכוחה הממשי. את זה בדיוק שואף הקרמלין להפוך להון פוליטי.

רוסיה השתדלה תמיד לשמור על מדיניות של "נשר דו-ראשי" ביחס לסוריה - לשמש כמתווכת במשרה חלקית וכגורם מחבל בעת ובעונה אחת. יש בכך גם ממד פסיכולוגי, ואולי אף אידיאולוגי: האליטות הרוסיות שואפות באובססיוויות להפגין את עוצמתה של רוסיה בפני האמריקאים. בעיני מוסקווה, יצירת שוויון עם וושינגטון היא עניין חיוני. רוסיה נחשבת לחזקה, רק אם היא נתפשת כחזקה בעיני ארה"ב.

זו הסיבה לכך שלקרמלין אין אינטרס מיוחד למצוא פתרון דיפלומטי לנעשה בסוריה. העמדה היחידה המתקבלת על דעת מוסקבה היא שמירה על הסטטוס קוו; כלומר, השלמה עם האלימות, כדי לאפשר לרוסיה להשאיר למדינות אחרות את האחריות בנוגע לנטילת סיכונים.

שתי הערכות מתבקשות בהקשר למדיניות של רוסיה כלפי סוריה: הראשונה - שהמערב הגזים בהערכת השפעת מוסקבה על המשטר הסורי. רוסיה לא הצליחה עד כה להשפיע באופן ממשי על המרד, אף שאינה רוצה שדמשק תיפול כפרי בשל לידי המועצה הלאומית הסורית, שמבחינת מנהיגי מוסקבה היא למעשה טורקיה, האחים המוסלמים ונותני חסותם במדינות המפרץ. כמו כן האינטרסים החומריים של רוסיה בסוריה הם אמיתיים, אם כי מוגבלים: האינטרסים הרב-צדדיים נשענים על קשרים אישיים שנוצרו בין קציני צבא וסוחרי נשק רוסים לדיפלומטים וקצינים בכירים ממשטר הבעת.

ההערכה השנייה אומרת, שהמדיניות המזרח תיכונית של מוסקבה נגועה בקוצר ראייה למרות מאמציה בעשור האחרון לשוב לאזור. במלים אחרות, תמיכת רוסיה באסד עשויה להיות בעלת השפעה רחבה וחמורה יותר על יחסיה עם המערב ומדינות המפרץ. בחלק ממדינות המזרח התיכון כבר גובר הכעס על סוריה, והתנהגות רוסיה תגביר את המתחים בינה לבין המוסלמים, כולל המיעוט המוסלמי החי בתוכה.

והעיקר - מאז המהומות שהתחוללו בחורף ברוסיה, המשטר של פוטין לא נראה עוד כל יכול. לכן מדיניות החוץ של רוסיה פגיעה יותר ונמתחת עליה ביקורת רבה יותר מצד האליטות הפוליטיות והתקשורת. בקרב האליטות אין אחדות דעים ביחס לעמדת הקרמלין בשעה שגם הן עצמן נאלצות להתמודד עם תנועות מחאה חדשות.

למעשה, המשבר בסוריה מציג במערומיה את העובדה, שהאליטות הרוסיות מתקשות להבין את העולם הערבי. אין ספק, שהמדיניות הרוסית כלפי סוריה מאופיינת בתמימות - הנציגים הרוסים סבורים שהם מבינים את האליטות הפוליטיות הסוריות שאתן הם נפגשים, ולמעשה אין הם מבינים את התשתית שביסוד המדינה הסורית, המתבססת על מערכת סבוכה של מתווכים. רוב מנהיגי רוסיה ניזונים מדיס-אינפורמציה בנוגע לסוריה, מצב שבעבורם הוא טבעי כי ברוסיה אין דיונים פרלמנטריים, הביקורת בתקשורת זניחה, ואין חוות דעת של מומחים עצמאיים על מדינות ערב.

הנקודה האחרונה מסייעת להסביר מדוע נכשלו הרוסים בניסיונם להבין את הסורים בפרט, ואת המזרח התיכון בכלל. הקרמלין מתבצר בעמדה, ולפיה האירועים המתחוללים באזור אינם תוצאה של השחיתות והאכזריות שאיפיינו את המשטרים שהודחו, אלא נובעים ממזימות שנרקמו בחו"ל. הרוסים משוכנעים, שתושבי המזרח התיכון מתנגדים לאמריקאים. הם ראו תמיד את המשטרים במצרים, עיראק וסוריה כמעוזים נגד הטרור, מעוזים שארה"ב השמידה בלא כל צורך. כשהרוסים חושבים על המזרח התיכון הם רואים בעיני רוחם קודם כל את מרכז אסיה, את הקווקז ואת האיסלאם. רוסיה מוכרחה סוף סוף להתחיל להתחשב ברבגוניות של התהליכים הפוליטיים והחברתיים המתנהלים כיום במזרח התיכון, במקום להתמקד בשיקולים גיאופוליטיים נרחבים.

לפני חודש נדרש שר החוץ הרוסי, סרגיי לוורוב, למתרחש בסוריה ואמר על הסיכויים להשיג הסדר: "המצב דומה פחות לטנגו ויותר לדיסקו שבו משתתפים הרבה רקדנים". נראה יותר ויותר, כי רוסיה, בעודה עוסקת ביצירת זיקה בין יוזמותיה במזרח התיכון לבין מדיניותה כלפי וושינגטון, לא תשתתף בעתיד ב"מחול" שיפרוץ במזרח התיכון אחרי אסד.

הכותב הוא חוקר-עמית בצוות החשיבה הפאריסאי "המכון הצרפתי ליחסים בינלאומיים"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו