בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לקבל מכתב פיטורים מההסתדרות

46תגובות

רבים הרימו גבה כשנוכחו לדעת שברשימת החותמים על האמנה החברתית-הכלכלית שהופצה על ידי תנועת "דרור ישראל" מופיע גם שמו של יו"ר ההסתדרות, עופר עיני. על מה בעצם התמיהה? בכל העולם ראשי ארגוני עובדים - מי שאמורים להגן על זכויותיהם של בני המעמד הבינוני והנמוך מול התאגידים הגדולים - ניצבים בראש הקוראים לצדק חברתי. מדוע אם כן הניסיונות לקשור בין ההסתדרות למחאה החברתית נתפשים כלא רציניים במקרה הטוב?

התשובה לכך היא שההסתדרות והעומד בראשה הם מסמליה של הפוליטיקה הישנה בישראל. דוגמה מצמררת לפוליטיקה הזאת הציג עיני ביום רביעי האחרון. אותה יד שחתמה על האמנה החברתית שיחררה הודעה לעיתונות שבישרה על השעיית יו"ר ועד עובדי הרכבת, גילה אדרעי, זאת במקביל להודעה שנשלחה לה עצמה.

לפני שנתיים נבחרו אדרעי וארבעת חברי הוועד על ידי העובדים כדי שייצגו אותם. אולם עיני השעה את היו"ר, ולאחר מכן גם הדיח אותה ופיזר את ועד העובדים, מבלי לתת לאיש מעובדי הרכבת פתחון פה בעניין. ניסיונות של חברי הוועד להתקומם נגד המהלך נענו בחסימת המיילים והטלפונים שלהם, ובאזהרת העובדים לבל ייצרו קשר אתם.

תאמרו, ועד עובדי הרכבת איננו הארגון הפופולרי ביותר בישראל כרגע. השביתות והסגנון הלוחמני שלו מעוררים אנטגוניזם. אולי באמת פיטורי הוועד הם מהלך חריג, אך בלתי נמנע? יכול להיות שהייתי מקבל זאת, אלמלא תחושת הדז'ה-וו. כחבר ועד העובדים בחיפה כימיקלים צפון חוויתי על בשרי את מסכת גימוד העובדים שחווים אנשי הרכבת. מאז הפרטת המפעל החל תהליך של פגיעה עמוקה בעבודה המאורגנת. מ-500 עובדים מאוגדים במפעל הצפוני נשארנו 250 עובדים בהסכם הקיבוצי, כשלצדנו עובדים גם כ-240 עובדי קבלן וכ-130 עובדים בחוזים אישיים.

זכינו בכבוד המפוקפק להיות למפעל הראשון שבו הונהג עיקרון ההפרדה בין עובדי דור א' ועובדי דור ב'. כל זאת בחסות ההסתדרות. שנים האמנו לאנשי מרחב חיפה בהסתדרות ש"אין ברירה", ושהם עושים כמיטב יכולתם למעננו. כל הזמן הזה שתקנו, הבלגנו וראינו שמסיבות עלומות הכוח שלנו כעובדים מאורגנים מצטמצם והולך.

וכשהחלו להתעורר שאלות - לא היה מי שישיב עליהן. חצי שנה נופנפנו על ידי אנשי ההסתדרות בתשובות בנוסח "יהיה בסדר", עד שהביקורת נהפכה לברורה וקולנית והגיעה מהחצר במפרץ עד לבניין בארלוזורוב. וכשהתחלנו לדבר על מעבר לארגון המתחרה, "כוח לעובדים", זכינו לאותן תגובות שאדרעי וחבריה סופגים כעת: חסימת מיילים וטלפונים, ניסיונות להדיח את הוועד ולהקים ועד חלופי, ולאחר השלמת המעבר ל"כוח לעובדים", גם הנחיה לשאר הוועדים להחרים אותנו - אבוי למי שידבר עם העובדים מ"חיפה כימיקלים".

לאחר מאבק ממושך הצלחנו לחתום על הסכם קיבוצי היסטורי, שמבטל בהדרגה את המושגים דור א' ודור ב' ומשפר את תנאי כל העובדים. למדנו לקח חשוב: עלינו להקשיב להיגיון הבריא שלנו; רק אנחנו יודעים אם ועד כמה אנחנו מוכנים להיאבק. את השיעור הזה לומדים היום על בשרם עובדי הרכבת.

בשנים האחרונות דאגה יד נעלמה לצייר את חברי ועד עובדי הרכבת כמושחתים ונהנתנים. אך מה באמת אנחנו יודעים על דרישות העובדים? הוועד קורא למימוש הסכם ההבנות שנחתם עם ההנהלה, ומשום מה לא מיושם: ההנהלה התחייבה להפסיק להעסיק עובדים בחוזים אישיים ואינה עושה זאת; עובדים רבים עתידים להפוך לעובדי קבלן (שוב בניגוד למוסכם), וההסתדרות עומדת מנגד.

ממש כפי שהיה אצלנו, פתרון ההסתדרות להתקוממות עובדי הרכבת הוא סילוקם של הקולות הביקורתיים. תשובות לעובדים, מדוע מבליגה ההסתדרות על אי קיום ההסכמות - אין. במקום זה מובטחת להם תוספת של 10% למשכורת אם יישארו בהסתדרות.

החופש של העובדים לבחור את הנהגתם, לשאול את ארגון העובדים שלהם שאלות נוקבות, וכן - גם להחליט להחליף את ארגון העובדים מבלי להיחשף לאיומים - עומד בבסיס העקרונות שעליהם צריכה להיבנות אמנה חברתית אמיתית. עקרונות אלה לא נמצאים כנראה באמנה החברתית שעליה חתם יו"ר ההסתדרות.

הכותב הוא חבר הנהגת הוועד בחיפה כימיקלים צפון

מיכל פתאל


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו