בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איפה שלום הילד?

85תגובות

אמנת האו"ם לזכויות הילד, שמדינת ישראל חתומה עליה, קובעת: "בכל הפעולות הנוגעות לילדים, תהא טובת הילד השיקול הראשון". הנה כמה פעולות שנקטה ישראל באחרונה לאור קביעה זו:

- ילדי מהגרים אפריקאים שהורחקו ממשפחותיהם בצו בית משפט בשל הזנחה או התעללות, הוצאו בכוח מן הפנימיות על ידי יחידת עוז והוחזרו למשפחותיהם, כדי לגרשם אתן לדרום סודן (האמנה לזכויות הילד: "ילד שסביבתו המשפחתית נשללה ממנו, יהיה זכאי להגנה מיוחדת ולסיוע מצד המדינה".)

- ילד שעבר ניתוח לב פתוח נשלח עם משפחתו, בעודו מתאושש, לדרום סודן, שם שירותי הרפואה זמינים לפחות מ-25 אחוזים מהאוכלוסייה.

- ילד חירש בן 14, שרכש בעבודה מאומצת את שפת הסימנים הישראלית, גורש עם משפחתו לדרום סודן לפני שזו הספיקה ללמוד את אותה שפה.

עוד כתבות בנושא

- זוג תאומים בני 10, קרס וסורילו אנדונס, נעצרו עם הוריהם ונכלאו במתקן הכליאה בקציעות, בתנאים שפושעים זוכים לטובים מהם: 12 שעות לא בא דבר מאכל לפיהם. המשפחה אפילו לא היתה מועמדת לגירוש, שכן מוצאה בצפון סודן – שהגירוש אליה אסור.

- משפחה מדרום סודן כלואה יותר מעשרים יום בקציעות, בשל סירובה לחתום על "חזרה מרצון". האם כלואה עם שלוש הבנות שהקטנה בהן, מנואלה בת השלוש, שברה את ידה יום לפני המעצר. האב כלוא באגף הגברים והבן, בן 15, כלוא לבדו.

- אייג'יי מתיאס בת השש, ילידת הארץ, חגגה ביום שישי האחרון את סוף השנה בגן. כעבור יממה נעצרה עם אמה, מהגרת עבודה מן הפיליפינים, אף שהיא עומדת בקריטריונים שקבעה הוועדה הבין-משרדית בעניין ילדיהם של מהגרי עבודה.

אל המקרים הללו מצטרף דו"ח של משפטנים בריטים שפורסם השבוע וקובע – חדשות ישנות – כי ישראל מפרה את האמנה לזכויות הילד ולעתים גם את אמנת ז'נווה הרביעית בהתנהלותה בשטחים: ילדים נתלשים ממיטותיהם באישון לילה, נגררים כבולים ומכוסי עיניים למתקן חקירה מרוחק, נחקרים תוך איומים ולעתים תוך אלימות פיסית, נכלאים חודשים עד שנים ללא משפט, שתוצאתו ידועה מראש (בחמש השנים האחרונות נשפטו 835 קטינים פלסטינים על יידוי אבנים, מתוכם זוכה אחד. ישראל עוצרת בין 500 ל-700 ילדים פלסטינים בשנה). כל זאת בניגוד לאמנה הקובעת: "המדינות החברות ינקטו אמצעים... להגן על הילד מפני אלימות גופנית או נפשית, חבלה, התעללות, הזנחה, טיפול רשלני, אכזריות או ניצול".

בעקבות הוצאת הילדים מהפנימיות פנו לא-מעט אזרחים אל ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד, שחרתה על דגלה לפעול למען "כל הילדים בישראל – יהודים וערבים, דתיים וחילוניים... בכל תחום אפשרי". בין השאר כתבו לו: "לא היה עולה על הדעת שילדים ישראלים במצב דומה יוחזרו כך להורה מזניח. יהדות אמורה לכלול גם מוסר, חמלה ודאגה לגר. אנו מצפים כי תפעל להצלתם של 20 ילדים אלה בדחיפות". הנה מה שהשיבה דוברת המועצה: "גם כאשר נוקטים בצעדים ליישם מדיניות (הגירה), צריך לגלות רגישות ואנושיות... במיוחד כאשר מדובר בילדים שלא חטאו ופגיעותם רבה וקשה יותר. דברים ברוח זו ביטאנו שוב ושוב בפורומים שונים הן בכנסת והן באמצעי התקשורת. באשר למקרה הספציפי של הילדה קרס אנדונס ואחיה סורילו, פנינו למשרד הפנים וביקשנו הבהרות".

אולי הסתפקה המועצה בתשובת משרד הפנים ואולי לא טרח המשרד להשיב, וגם בכך הסתפקה: בסופו של דבר מי שהביאה לשחרור התאומים היתה מורן מקמל, פעילה חברתית מערד, שחשפה את המקרה בפייסבוק ועוררה הדים רבים שהגיעו עד לאלי ישי, שהורה לבסוף לשחררם. גם הפעוטה אייג'יי לא מצאה מזור בהסתייגות המועצה לשלום הילד: היא שוחררה לעת עתה בעקבות עתירה של ארגוני הסיוע לבית משפט. ילדים אחרים עדיין כלואים במתקני מעצר או עלולים להיות מושלכים לכלא בכל רגע.

זה שנים, והיום יותר מאי-פעם, ילדים לא-יהודים מופקרים להתעמרות הרשויות בישראל, שטובתם אינה לדידה שיקול ראשון, או שיקול בכלל. בלי קשר לסוגיות הסבוכות של הגירוש ושל הכיבוש, עמדת ישראל צריכה להיות דומה לזו של מדינות מתוקנות שבהן מתקיים שלטון חוק: מקומם של ילדים אינו בכלא, נקודה.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו