בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חצי דמוקרטיה, חצי דיקטטורה

98תגובות

ישראלים רבים תוהים, מדוע הביקורת הנמתחת במערב על ישראל גדולה עשרות מונים מזו שהושמעה אי פעם ביחס להפרות זכויות אדם ברודנויות הערביות? למה מי שמרבים בשם ההומניות והנאורות למתוח ביקורת על ישראל בשל שלילת זכויות האזרח והלאום של הפלסטינים, אינם מביעים את אותה מידה של שאט נפש לפחות כלפי מעשי הטבח של המשטר הסורי בעמו? היש צורך להכביר מלים כדי להראות כי בהשוואה לדיקטטורות הערביות ישראל היא מופת של הומניזם, נאורות ודמוקרטיה?

האמת היא, שאם אכן המדיניות הישראלית כלפי הפלסטינים מטרידה את דעת הקהל המערבית יותר מאשר מצב זכויות האדם בעולם הערבי, הסיבה העמוקה לכך נעוצה בדיוק בהכרה שישראל היא מדינה שונה מהותית מהמשטרים הרודניים כמו זה של בשאר אל-אסד. ישראל איננה דיקטטורה, אלא דמוקרטיה חלקית. מדינה בעלת סממנים מובהקים של משטר דמוקרטי,המקיימת במקביל מערכת שלטונית רודנית הנעה בין דיקטטורה צבאית ישירה, להאצלת סמכויות משפילה ליישות וסאלית (הרשות הפלסטינית) הנתונה לחסדי האדון הישראלי.

המציאות של מדינה דמוקרטית ובלתי-דמוקרטית בעת ובעונה אחת, המציגה את עצמה כלפי חוץ כדמוקרטיה אך מפלה בתחומי שליטתה על רקע שייכות לאומית בין אזרחים בני חורין (ישראלים) ונתינים נטולי חירויות יסוד (פלסטינים), יש בה כדי לעשות את מושג הדמוקרטיה פלסתר.

ומאחר שמושג הדמוקרטיה יקר ללבן של המדינות המערביות שכן הוא מרכיב מרכזי בזהותן, מובן שרבים שם רגישים לדמוקרטיה הישראלית הפגומה יותר מאשר למשטרים שאין בינם לבין הדמוקרטיה דבר. ההתייצבות ההחלטית של העולם החופשי נגד ההכלאה הישראלית בין דמוקרטיה לקולוניאליזם עשויה לתרום בעקיפין לקידום תהליכי הדמוקרטיזציה בארצות ערב, תרומה יעילה יותר מאשר עימות ישיר עם המשטרים הרודניים במזרח התיכון. שכן,האנומליה הישראלית של דמוקרטיה המשעבדת לאום אחר - אנכרוניזם מובהק בראשית המאה ה-21 יש בה כדי לעורר בציבור הערבי במזרח התיכון ציניות עמוקה כלפי עצם רעיון הדמוקרטיה.

מנגד, ביטולו של המשטר הקולוניאליסטי הישראלי בארץ-ישראל/פלסטין יהיה בו כדי לשקם גם במדינות ערב את אמון הציבור בערכים הדמוקרטיים. משום כך, כל מי שהשרשת הדמוקרטיה במזרח התיכון עומדת בראש מעייניהם, חזקה עליהם שימשיכו להוקיע את הדמוקרטיה הקולוניאליסטית של ישראל.

כדי לגרום להפסקתה, או, לכל הפחות, למיתונה של הביקורת הבינלאומית, על ישראל אפוא לשנות את דמותה הנוכחית כדמוקרטיה קולוניאליסטית. את זאת ניתן לעשות בשתי דרכים: האחת: לשים קץ למשטר הקולוניאליסטי בארץ-ישראל/פלסטין, אם באמצעות חלוקת הארץ לשתי מדינות לאום, ואם בדרך של מתן אזרחות ישראלית לפלסטינים במסגרת מדינה דו-לאומית שוויונית.

הדרך השנייה שישראל יכולה לנקוט היא לחדול מלזהות את עצמה כמדינה דמוקרטית, ולהשתחרר כליל מנטל הסממנים הדמוקרטיים. כך יופסק הערבוב של דמוקרטיה בקולוניאליזם, דבר המרוקן את הדמוקרטיה מתוכן ושם ללעג ולקלס את מושגי היסוד של התפישה העצמית המערבית.

אפשר שבמערב יניחו למדינה היהודית-למהדרין לדכא את מיעוטיה, בדיוק כשם שמניחים, לעת עתה, למדינה העלאווית של סוריה לעשות כן. מי שמוטרד עליית מפלס הביקורת של העולם החופשי על ישראל מוזמן להרהר איזו מבין שתי הדרכים נראית לו ראויה לאימוץ.


 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו