בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כמעט טוטאל לוס

11תגובות


"כמעט טוטאל לוס", כך הוגדר בדיווח ב"ידיעות אחרונות" הרכב של משפחת אטיאס,
שרובה המוחלט נספתה בתאונת דרכים לפני כחודש וחצי. הוא הוגדר כך לפני שעבר
לבעלותם, בעקבות תאונה קשה שעבר, שחייבה להוריד אותו מהכביש. אבל הוא לא הורד מהכביש, ובמקום זאת מכרו אותו לסוחר מכוניות, שתיקן, שיפץ ומכר אותו למשפחת אטיאס. מהקריאה בעיתון מתברר שמדובר בשיטה: מגדירים אוטו כ"כמעט טוטאל לוס", רק "כמעט", ואז אפשר לשפץ ולמכור אותו שוב. לעשות עליו כסף. מי מרוויח? כולם: המבוטח מקבל את דמי הביטוח המלאים, חברת הביטוח מוכרת את הגרוטאה במחיר גבוה יותר וסוחר המכוניות מקבל גרוטאה, עושה אותה "כמו חדשה" ומוכר אותה במחיר מתאים. רכב משופץ, שכמעט "הלך", לא יכול להיות "כמו חדש". אפילו לא קרוב.

כשקראתי את הידיעה הזאת חשבתי מיד על רפאל אטיאס ז"ל, אב המשפחה, שרכש את
האוטו מסוחר מכוניות בחולון, שנשבע לו (שוב, לפי הכתבה) שהוא לא סוחר מכוניות.
דמיינתי אותו: יושב עם אשתו יהודית ז"ל בסלון, וביחד הם מסתכלים על המשפחה שגדלה. אשתו אומרת לו: "צריכים להחליף אוטו, כבר צפוף מדי", והוא אומר: "זו חתיכת
הוצאה". והיא אומרת: "תבדוק, אולי תמצא איזו מציאה". ואז הוא מחפש ובאמת מוצא
"מציאה" כזאת. והוא מתקשר ומדבר עם המוכר ש"פשוט עושה טובה למישהי שצריכה להיפטר מהאוטו". ואז הוא קובע עם קרוב משפחה והם נוסעים מהצפון עד חולון, כדי לבדוק את האוטו. והאוטו נראה משהו, ממש בובה, והוא שואל את המוכר: "מה הקַאץ'?" כי גם הוא יודע שאין דברים בחינם. והמוכר אומר לו שאין שום קאץ', והוא פשוט חייב להיפטר מהאוטו.

ואטיאס מרגיש שמשהו פה מוזר. בכל זאת, המחיר נמוך משמעותיתי, הוא חושב לעצמו. אבל הוא נוח להשתכנע, הרי באוטו שיש לו עכשיו הילדים נלחצים מאחורה כמו סרדינים. ואם לא המציאה הזאת, מאיפה הוא יביא עכשיו כסף לאוטו יד ראשונה, או אפילו יד שנייה
במחיר מחירון? והאוטו הזה, הוא אומר למי שבא אתו, "באמת נראה יופי, ממש כמו חדש".

והמוכר, ש"רק עושה טובה", אומר שכבר מאוחר ושיחליט ושהוא לא ימצא עוד אוטו כזה
במחיר הזה. ואז אטיאס אומר כן. הוא לא בטוח לגמרי, אבל באמת, איפה הוא ימצא עוד
אוטו כזה במחיר הזה. לפני שהוא סוגר סופית הם לוקחים את האוטו לבדיקה, שם אומרים שיש סימנים של תאונה ישנה. "מכה קטנה", אמר לו המוכר, "עשתה רוורס, לא שמה לב, אתה מכיר את זה". ואטיאס כבר בתוך העניין, הוא כבר הודיע לאשתו. והוא מרגיש טוב, הוא עשה עסקה טובה, האוטו "נוסע חלק". כשהם נפרדים המוכר מפטיר אחריו, "שיהיה במזל, חביבי".

ככה דמיינתי לעצמי את אותו יום שבדיעבד, אולי, היה היום הגורלי של משפחת אטיאס.
נכון, זה לא ודאי שהעובדה שהרכב שלהם שוקם היא הסיבה לתאונה. ובכל זאת יש סיכוי
לא מבוטל שכן. סיכוי לא מבוטל שהצירוף של חמדנות גסה (חברת הביטוח, סוחר המכוניות השקרן) ביחד עם המצב הכלכלי המתעתע - זה שדוחף אותך לקנות מעבר למה שאתה יכול להרשות לעצמך, או לחלופין שלא מאפשר לך לקנות את מה שאתה באמת צריך ומאלץ אותך לחפש "מציאות" - הוא הגורם לתאונה המחרידה ההיא, ולך תדע לכמה תאונות אחרות שהיו ויהיו. ואני חושב לעצמי, האם יש משל טוב מזה לחזירות הישראלית, למצב הכלכלי המעוות, לאשליית הנורמליות, לחברה הצינית שגדלנו וגודלנו להיות?


 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו