בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

את מי מייצג איציק שמולי?

73תגובות

בשבוע שעבר חזרה המחאה החברתית לרחובות, ואיתה חזר לככב בתקשורת יו"ר התאחדות הסטודנטים, איציק שמולי. הפעם שימש שמולי בתפקיד "המבוגר האחראי" שעושה "נו נו נו" למפגינים השובבים. "במקום שבו יהיה בדל של אלימות לא יהיו סטודנטים", אמר, ואני תהיתי בשם אילו סטודנטים הוא בדיוק מדבר? האמנם מייצג שמולי את 250,000 הסטודנטים שכביכול בחרו בו להנהיג את גופם הייצוגי העליון?

על פניו נראה שכן. יו"ר ההתאחדות נבחר בבחירות דמוקרטיות על ידי יו"רים של אגודות הסטודנטים המקומיות, שנבחרו על ידי נציגי החוגים במועצה, שבתורם נבחרו על ידי תלמידי החוג. אולם בחינה מקרוב מגלה איך נראות אותן הבחירות בפועל. 

אקח לדוגמה את אוניברסיטת ת"א, האוניברסיטה הגדולה בארץ המונה 29,000 סטודנטים. אחוז ההצבעה בבחירות לנציגות במועצה מגרד את הרצפה במשך שנים, כאשר בחוגים רבים לא מתקיימת כלל התמודדות. אולם השיעור הנמוך לא מעיד בהכרח על חוסר אכפתיות בקרב הסטודנטים. רבים מהם כלל לא מודעים לקיומן של הבחירות, ולמתמודדים אין במה פומבית ראויה להציג את מועמדותם. כל כובד מערכת הבחירות נופל, אם כן, על יום הבחירות עצמו, וההצלחה תלויה בעיקר בכוח האדם שעומד לראשות המועמד כדי לצוד סטודנטים תמימים במסדרונות האוניברסיטה ולהוליכם ישירות אל הקלפי. מיותר לציין שבמצב עניינים כזה, מועמד שאינו נמנה עם תא מפלגתי גדול, המסוגל לגייס תגבורת פעילים מאסיבית, הינו בעל סיכוי נמוך משמעותית להיבחר.

לאגודה בוודאי יש עניין רב בשימור המצב, שכן היא נשלטת כמעט ברצף מזה 25 שנה על ידי תא מפלגת העבודה, מפלגתו של שמולי. בשנה שלפני קיץ 2011 מתוך 75 חברי מועצה נבחרים, 2 בלבד היו באופוזיציה. השנה, בעקבות התחזקות המודעות הפוליטית בקרב כלל הציבור, הבחירות היו סוערות במיוחד, שיעור ההצבעה זינק ל-23% ונציגות האופוזיציה עלתה ל-9 חברים – עדיין הרבה פחות מחצי. בחלוקת כוחות שכזו, לאופוזיציה אין השפעה מכרעת על בחירת יו"ר האגודה, כל שכן על בחירת יו"ר ההתאחדות, שמהווה דמות אלמונית עבור הסטודנט הפשוט. דמוקרטיה מסתבר, אינה מסתכמת בקיומן של בחירות, כי ללא דיון ציבורי ביקורתי שמשמיע את קולו של המיעוט – אין להן משמעות גדולה מדי.

עוד כתבות בנושא

הבחירות הן רק קצה קיצה של הפוליטיקה האגודתית, המערבת אינטרסים פוליטיים של מפלגות, אינטרסים כלכליים של חברות בת עסקיות, הנמצאות בבעלות האגודה ואינטרסים אישיים של קידום קריירה פוליטית, כשכל אלה לא תמיד עולים בקנה אחד עם טובתו הישירה של הסטודנט. הנציגים נבחרים על סמך עניינים סטודנטיאליים פנימיים, אשר קשרם לפוליטיקה המפלגתית הוא שרירותי ביותר, ובוודאי שאינו מעניק מנדט לקמפיינים הפוליטיים שהאגודה מובילה בשם בוחריה.

חשוב לזכור שגם לאוניברסיטאות יש עניין מובהק בלשמור את הסטודנטים אפתיים ורפי כוח, כדי שחלילה לא יעלה בדעתם ליישם את התיאוריות שהם לומדים בחוג לסוציולוגיה או למגדר, ולהתבצר באיזה בניין עם לוחית מוזהבת של תורם ציוני מאמריקה. בכך גם הן תורמות לטיהור הקמפוסים מגילויים של חתרנות ורק משחקות לידיהן של האגודות.

ואיפה זה משאיר את הסטודנטים? לא מיוצגים, נטולי אמון באגודה, באוניברסיטה ובפוליטיקה בכלל. באחת ההפגנות האחרונות הסתובבה קבוצה של צעירות וצעירים בחולצות שעליהן רוסס בספריי אדום: "אני סטודנט/ית ואיציק שמולי לא מייצג אותי". ייתכן שכעת רוחות המחאה עושות תנועה הפוכה – מהרחוב לאוניברסיטה. אולי בדרך זו יישבר המונופול של ההתאחדות ושל האגודות על הפוליטיקה הסטודנטיאלית, והסטודנטים יתבעו ייצוג דמוקרטי אמיתי.

מרי לויצקר היא סטודנטית לתואר שני במחקר התרבות באוניברסיטת תל אביב ונציגת בית הספר למדעי התרבות באגודת הסטודנטים
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו