בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מחשבות על שלום בגבעת התחמושת

34תגובות

באמצע החודש שעבר התרחש אירוע היסטורי ביחסי ישראל ומדינות ערב. הוא היה קטן וצנוע, אולם מהדהד ומרגש עד דמעות, וכל מי שנכח בו לא ישכחו. לוחמים ישראלים וירדנים, שלפני 45 שנה נאבקו זה בזה עד חורמה, נפגשו באזורי הקרבות בירושלים, כדי לחלוק כבוד זה לזה וכבוד אחרון לנופלים.

ב-6 ביוני 1967, היום השני למלחמה, ניהלו כוחות צה"ל קרבות עזים עם הצבא הירדני באזור ירושלים. חיילי גדוד 66 של הצנחנים תקפו את המוצב בגבעת התחמושת, שהוחזק על ידי שתי פלוגות חי"ר ירדניות. בתום ארבע שעות לחימה איומות נכבש המוצב במחיר 36 הרוגים ישראלים, 71 הרוגים ירדנים ועשרות פצועים משני הצדדים. הצנחנים, שנפעמו מהאומץ ומהגבורה של אויביהם, הקימו גלעד מאולתר קטן על רובה ירדני, שבו נכתב באנגלית: "צה"ל. כאן קבורים 17 חיילים ירדנים אמיצים. 7 ביוני 1967". הקרב על גבעת התחמושת הפך לציון דרך בהיסטוריוגרפיה הצבאית של ישראל.

באמצע החודש שעבר ביקרו בארץ כמה מהמפקדים הירדנים שלחמו באזור ירושלים ב-1967, ונפגשו עם יריביהם מהעבר, הקצינים שפיקדו על כוחות צה"ל שלחמו בהם. הביקור, במימון קרן אברט, אורגן על ידי הקרן לשיתוף פעולה כלכלי (ECF) מישראל ומרכז עמאן לשלום ולפיתוח (ACPD) מירדן, וכלל מפגש לוחמים, סיור משותף באתרי הקרבות באזור ירושלים וטקס הנצחה בגבעת התחמושת.

אסף דוד

ליוויתי את הביקור ביומו הראשון. המחזה היה מפליא: מפקדים, שהצטוו להרוג זה את זה ושלחו את חייליהם למות ולהשמיד, יושבים במעגל, מחויכים, ומעלים זיכרונות מהקרבות ומהשבי. הדיאלוג המבודח על "נקמת דם" במשפחתו של אחד המפקדים הישראלים, שהתברר כי פיקד מהאוויר על קרב ב-1956, שבו נהרג אביו של אחד המפקדים הירדנים, נראה לי לקוח מהדמיון. גם עלילות השבי של הקצין הירדני בישראל העלו צחוק רם בקרב כל המשתתפים. אולם האווירה הקלילה התחלפה ברצינות מעיקה בגבעת התחמושת.

המוצב שידע קרב כה מר, שעלה בחיי אדם רבים, אירח עתה את הלוחמים הירדנים, שהגנו עליו בחירוף נפש, ואת הלוחמים הישראלים שתקפו אותם. טקס ההנצחה שנערך במקום היה יחיד במינו ומהמם בעוצמתו. המשורר חיים גורי הקריא את שירו המצמרר "הנה מוטלות גופותינו", ואחריו עליתי כדי לקרוא באוזני עמיתינו הירדנים את תרגום השיר שהכנתי לערבית. הקראתי את השורה הפותחת, הא הי אג'סאדנא ג'את'מה, נאבק שוב ושוב בדמעות שהן מעלות, בדיוק כאחיותיהן העבריות. הקינה על אובדן חייהם של צעירים ישראלים הומרה לפתע בקינה על אובדן חייהם של צעירים ירדנים, ואויב התחלף באוהב עבור רבים מהנוכחים במקום.

לאחר מכן הקריאו המ"פ הירדני, שהגן על המוצב, והסמג"ד הישראלי, שתקף אותו, את שמות הנופלים משני הצדדים. נדמה לי שזו היתה הפעם הראשונה שבה נכחו קציני צבא משני הצדדים בטקס הקראת שמות הנופלים של שני הצדדים - כל צד מקריא את שמות נופליו בשפתו, שם אחר שם בהטעמה. לרגע שבו אל הגבעה חיילי "מחלקת ההר האילמת" - הישראלית והירדנית - והביטו בשתיקה זה בזה בפעם האחרונה, דרך עיניהם של בני משפחותיהם וחבריהם לנשק.

התרגשות גדולה חלפה בקהל כאשר הישראלים העניקו לירדנים תמונה גדולה של הגלעד המאולתר שהוקם ב-7 ביוני 1967. הצנחנים הישראלים צבאו על החי"רניקים הירדנים, מושכים בשרוולי מכאן ומשם כדי שאתרגם את דבריהם. "תאמר לו שאולי היינו אריות, אבל הם היו נמרים", הפציר בי אחד מהם. צנחן אחר והמ"פ הירדני הנידו בראשם בחוסר אמון, כאשר הבינו כי נאבקו זה בזה בידיים חשופות בתעלה שהם עומדים מעליה. התרגשותו של הירדני גאתה והוא ביקש ממני: תאמר להם שרק מי שנלחמו כך זה בזה יכולים להעריך באמת את השלום. הוא הגיב בנימוס לבקשותיהם של הצנחנים שיספר חוויות וזיכרונות מהקרב: כל מי שלחם כאן יודע בדיוק מה היה, אמר. נכבד את רגשותיהם של הלוחמים ושל המשפחות השכולות, נניח לעבר. היום יש שלום. צנחן אמר לי בשקט: הוא צודק, תגיד לו תודה. ותגיד לו שאנחנו מעריכים את הרגישות שלו.

הערב צונח על ההר, ובראשי מהדהדת אמירתו של צנחן ישראלי למ"פ הירדני: אם כל מי שנמצא כאן מהצד שלנו היו "הישראלים", וכל מי שנמצא כאן מהצד שלכם היו "הערבים", מזמן היה שלום. בדרך החוצה מגבעת התחמושת חלפה במוחי לרגע אחד המחשבה: אולי הוא צודק.

ד"ר דוד הוא עמית מחקר במכון טרומן ועמית הוראה במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית. חבר מערכת אתר האינטרנט "אפשר לחשוב" הפועל לעידוד השיח הציבורי בנושאי השלום והסכסוך. זוהי גרסה מקוצרת של מאמר שהתפרסם באתר ב-23.6



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו