בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מחירו של צבא מקצועי

101תגובות

בשנת 2020 החליטה הממשלה לבטל את גיוס החובה ולהנהיג צבא מקצועי, לאחר כישלון הניסיון לאכוף גיוס שוויוני. בשנת 2025 פרץ סבב אלימות נוסף בין ישראל למדינה הפלסטינית. הממשלה החליטה לצאת לסדרה של פשיטות צבאיות על בסיסים פלסטיניים, ובחלק מהמקרים גם להשאיר כוחות לזמן ממושך בשטח עד ש"יטוהרו קני הטרור". בתגובה, יחידות קומנדו פלסטיניות פשטו על כוחות צה"ל וגרמו לנפגעים רבים. אמנם חלק גדול מהלחימה של צה"ל התבססה על חימוש מדויק וטכנולוגיה רובוטית, אבל הממשלה התעקשה להפגין נוכחות בשטח.

פעילות צה"ל עוררה ויכוח פוליטי, ובמהרה הצבא דיווח שהוא מתקשה למלא את מכסות הגיוס, למרות ההתלהבות שנרשמה בקרב המהגרים מסודאן שהתאזרחו, צעירי מובלעת חברון (שהושארה בלב המדינה הפלסטינית לאחר הקמתה) וקבוצות נוספות. מחשש לפגיעה במכסות הוציאה הממשלה הוראת שעה לפיה תשולם ללוחמים "תוספת שטחים". לכך היה אפקט חיובי מיידי על שיעורי הגיוס, בעיקר במוקדי האבטלה. הוויכוח הפוליטי אמנם המשיך, אבל לצבא ניתן מרחב נשימה.

צבא קטן וחכם: רעיון מוצלח או מסוכן? דברו על זה בפייסבוק

זו אינה סיטואציה דמיונית. היא מוכרת בחברות שביטלו את גיוס החובה ולא תדלג על החברה בישראל אם גיוס החובה יבוטל. שני מנגנוני גיוס מונחים על הכף. בראשון, זה הנהוג עתה, המדינה קובעת את מי לגייס ולכמה זמן ואת מי לפטור, אם על בסיס קבוצתי או אישי. במנגנון השני, המדינה מושכת ידה מעיסוק בגיוס וכוח האדם מוזן לצבא בהתאם לכוחות ההיצע והביקוש של השוק. מודל זה משמש את רוב צבאות המערב ומכונה צבא מקצועי/התנדבותי.

ההבדל בין שני המודלים משמעותי. שירות בצבא מקצועי מושך בעיקר אוכלוסיות מוחלשות, שהצבא מציע להן פרנסה: צעירים לאומנים ומהגרים, המקווים שהדבר יעניק להם כרטיס כניסה לחברה. אך חשוב מכך, צבא מקצועי מקטין את תחושת האחריות של המדינה כלפי המשרתים ומשפחותיהם. כאשר המדינה אוכפת שירות, היא נושאת באחריות כלפי אלה ששלחה למערכה, בפרט ששיעור גבוה יחסית מהמגויסים שייכים למעמד הבינוני, שחקן חשוב בזירה הפוליטית. לכן תשתדל גם להבטיח כי המשימה הצבאית תהיה לגיטימית ומוסכמת על מרבית האזרחים. כאשר מדובר בגיוס חובה יש גם סיכוי רב יחסית, שאם המשימה אינה לגיטימית דיה או שהממשלה והצבא כשלו, תצמח מחאה מתוך השורות המזינות את הצבא.

לעומת זאת, כשמדובר בצבא מקצועי, כוחות השוק והרצון החופשי של המגויס/ת הם לכאורה שקובעים. גם אם פריסת הצבא או תפקודו שנויים במחלוקת, בידי המדינה היכולת להבטיח כי הזנת השורות לא תיפגע, וזאת באמצעות השימוש בתגמולים כספיים, המרה של כוח אדם בטכנולוגיה ושילוב חברות עסקיות. בל נטעה: המדינה תוכל להמשיך ולקיים סכסוך אלים, ואפילו כיבוש, גם אם המודל ישתנה. אבל העניין של קבוצות משפיעות במעשיה ובמעשי הצבא יקטן, וגם אם יתעורר לרגע, השלטונות יוכלו ביתר קלות להסיר את הדיון מסדר היום. התוצאה תהיה החלשת השליטה של קהילת האזרחים על הצבא.

ראוי שתובנה זו תילקח בחשבון בשיח הקורא למעבר לצבא מקצועי. קרוב לוודאי שהמעבר הוא בלתי נמנע בטווח הארוך, אבל עדיין ניתן להאט את מימושו, ובכל מקרה - לא לצעוד אליו בחדווה רבה מדי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו