בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

התקיפה באיראן תלויה בגנץ

174תגובות

מתי יגיע רגע האמת. האם ראש הממשלה ושר הביטחון, שעד עכשיו איימו על העולם שהם עומדים לתקוף באיראן כדי לדרבן את הקהילה הבינלאומית, החלו להאמין באיומיהם שלהם ובצורך לממש אותם? אנשי הצבא הנוגעים בדבר מתהלכים כמי שהוטל עליהם משא כבד.

לוח הזמנים דוחק. לשיטתם של בנימין נתניהו ואהוד ברק יש לתקוף לפני הבחירות לנשיאות ארצות הברית בנובמבר, ויש להיראות כמי שנותנים שהות של כמה שבועות לסנקציות שהוטלו על איראן בראשית החודש. לפיכך, חלון ההזדמנויות הצר הוא בין אוגוסט לאוקטובר.

הקבינט - שבו על פי ההערכות כמעט תמיד מובטח רוב להצעה לתקוף - יכונס זמן קצר לפני התקיפה כדי למנוע הדלפות. כמה אישים, יודעים נתניהו וברק, מוכנים לשכב על הפסים כדי לעצור את הדהירה למלחמה מיותרת. ראש וראשון להם הוא נשיא המדינה, שמעון פרס, שעשוי לנקוט צעד מרחיק לכת, כמו עדכון הבית הלבן, אם יידע מבעוד מועד על תוכניות התקיפה. בזירה הציבורית יחכו להם מאיר דגן, יובל דיסקין ואולי גם גבי אשכנזי, שיניח לרגע בצד את שיקולי דו"ח הרפז, כדי לעצור את האסון המתקרב.

אבל איש המפתח האמיתי, היחיד שבכוחו לסכל את האיוולת, הוא הרמטכ"ל, בני גנץ. במדינת ישראל לא ניתן לצאת למלחמה בלי תמיכת הרמטכ"ל וגנץ, בעימות חזיתי או בגרירת רגליים, הוא שיעמוד בינינו לבין "רק 500 הרוגים", כדברי אהוד ברק. הנטל שמונח בימים אלה על כתפיו של האיש נעים ההליכות הזה, הסולד מעימותים אישיים, ניכר עליו. לא ראש המוסד, גם לא ראש אגף המודיעין או מפקד חיל האוויר, לא יוכלו לבלום את חזון העיוועים של נתניהו וברק, אף ששלושתם מסתייגים ממנו.

גנץ, שבקרוב ישלים מחצית מהקדנציה הקצרה שניתנה לו, חסר עדיין את הסמכותיות שהיתה לקודמו, אשכנזי, אבל הוא נושא בתרמילו מצפן מוסרי מדויק. הוא נמנע מעימות עם ברק במינוי אלופים, פצ"ר ואולי ייכנע גם בשאלת מינוי סגן הרמטכ"ל. אבל הוא יודע שתקיפה באיראן והמלחמה שתבוא בעקבותיה, זה עניין אחר.

בדיון הגורלי הזה לכל מלה שיבחר יהיה משקל מכריע. גנץ לא יוכל לנהוג שוב כמלצר המציג את המנות השונות בתפריט ואת המחיר של כל אפשרות. בעניין הזה הוא יהיה חייב להצביע על דרך הפעולה הנכונה לדעתו, וזו לא כוללת תקיפה עכשיו באיראן.

גנץ מכיר את ההערכה הרווחת שרוב הסיכויים הם שתקיפה כזאת לא רק שלא תבלום את הפצצה האיראנית, היא עשויה להאיץ את קצב פיתוחה. ישראל תיגרר למלחמה כואבת, שלא תכריע אותה, אבל תגזור עליה שיתוק ופגיעה אנושה בעורף, שאחריה פני החברה הישראלית עשויים להשתנות. מלחמה שבעקבותיה עלולים ישראלים רבים לשקול מחדש את עתידם במקום הזה.

ישראל לא תנוצח בעימות עם חיזבאללה ואיראן ואולי גם עם סוריה, וגם לא תחרב. אבל כשיתפזר העשן ונבין שהמלחמה הזאת לא היתה הכרחית וגם לא השיגה את מטרתה, יהיה קשה לקבל בהבנה אפילו פחות מ-500 הרוגים. כל המשקל הזה מונח עכשיו על כתפיו הצרות של קצין אחד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו