בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חלקיק של רגש

תגובות

אין בדעתי להרחיב כאן בתוכן המדעי, אלא במטען הרגשי שפרץ בשבוע שעבר במאיץ הענק בז'נווה. מחזה מוזר נראה שם: מאות מדענים מכל קצוות תבל, המקובצים באולם הרצאות מכובד, מריעים, שורקים מזילים דמעה ומוחאים כפיים. דורשים הדרן, אך אין מי שיענה להדרן כי לקבוצה מופלאה זו, המונה כרבבה, אין בעצם מנהיג. כולם מנהיגים, כל אחד יקר מפז ולכל אחד יש ממלא מקום.

ההתרגשות סחפה מיליונים ברחבי תבל, ואפילו את אנשי התקשורת. מה הוא מקור ההתרגשות? ארבע שנים קודם לכן צפו כמיליארד בני אדם בשידור מאותו אולם בז'נווה. כולם צפו בנשימה עצורה כאשר הותנע מנוע המאיץ. הפחדים איחדו את המדענים והצופים, אך הפחדים של אלו ואלו היו שונים בתכלית. המדענים חששו פן המאיץ, שבו השקיעו אלפי שנות עבודה, לא יתפקד. צופים רבים הופחדו שפתיחת חזית אנרגיה חדשה תיצור חור שחור שיבלע את כולנו. מאז המאיץ פעל, התקלקל ותוקן, וכדור הארץ עדיין עומד על כנו. דומני שאתמול המדענים והצופים היו מאוחדים על ידי דבר נעלה יותר, לא פחד אלא פליאה ותקווה.

על מה הפליאה? פליאה על כך שבן אנוש, למרות אפסותו ביקום, יכול לשבת עם נייר ועיפרון ולהחזיק ביומרה שהוא, הקטן, יכול לפענח ולו קצה קצהו של סוד אחד קטן, אך חשוב, ביקום הענק. שני יומרנים כאלה ישבו באולם: פרנסואז אנגלרט ופיטר היגס. שניהם, שיערם לבן, זכו לראות שמחשבתם באה לידי מימוש ואישור ביקום, בימי חייהם. פליאה על היכולת של בני אנוש לבנות ולתפעל פלא טכנולוגי ללא תקדים. פליאה על הדר היקום.

אי-פי

ועל מה התקווה? כאשר חוזים באלפים ממיטב המדענים מכל המדינות, השונים כל כך בתרבותם, בדתם ובהשקפותיהם הפוליטיות, משתפים פעולה במשך עשרות שנים, מסכימים ביניהם על פרטי פרטים של גורדי שחקים אלקטרוניים, גם הספקן הגדול ביותר לא יכול להישאר אדיש. גם בישראל - אחרי שחזיתי במו עיני במשך שנים, בפקידים ושרים ממשרדי ממשלה שונים, עובדים במסירות ללא גבול, שכם אל שכם עם מדענים - אני חש שיש לנו תקווה.

בקליפת אגוז: עשרות חלקיקים בסיסיים מוכרים לנו, את התפקיד של חלקם, אך לא של כולם, זיהו המדענים. לחלקיק ההיגס תפקיד חשוב, אולי חשוב מדי. לכל חלקיק יש תכונת מסה, אולם במבט ראשון לכולם היתה אמורה להיות מסה אפס. למרבה המזל לא כך הדבר. אם למשל לאלקטרון היתה מסה אפס, החיים כפי שאנו מכירים, לא היו קיימים.

הנחת קיומו של חלקיק ההיגס מאפשרת, באמצעות סיפור קונספירציה שאולי סופר כמו ג'ון לה-קארה יכול היה לטוות, שלאלקטרון תהיה מסה, כמו לחלקיקים רבים אחרים. מדהים שחלקיק אחד יכול לתת מסה לכל כך הרבה חלקיקים. מה תאמר על כך הוועדה למניעת ריכוזיות?

ואסיים בהרהור: נטען שמסת החלקיק שתואר היא בערך פי 140 ממסת הפרוטון. בהנחות מסוימות, שהעיקרית שבהן היא שאין פיסיקה מעבר למה שאנו מכירים, היקום שלנו אינו יציב. מה זה אומר? אנו יודעים שכוכבים נולדים ומתים, אבל היקום כולו עלול למות, על כל כוכביו. על כן ברור שלכולנו יש אינטרס לגלות שיש חדש מעבר לאופק, מעבר למה שאנחנו מכירים. בנחישות בהתמדה וביחד נחצה גם את האופק החדש.

פרופ' רבינוביץ הוא פיסיקאי תיאורטי, ראש המכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית בירושלים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו