בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בין אדמונד לוי לאבו-ג'ריבאן

68תגובות

שתי פסיקות משפטיות שפורסמו אתמול עוררו עניין רב בציבור הישראלי. האחת היא מסקנות ועדת המאחזים ברשות השופט בדימוס אדמונד לוי, לפיה על ישראל להכשיר במהרה את כל המאחזים בגדה. השנייה היא גזר דינם של השוטרים שהפקירו את עומר אבו-ג'ריבאן למות לצד כביש 443. בית משפט השלום בירושלים גזר על כל אחד מהם 30 חודשי מאסר.

עונשם של השוטרים הוא עונש ראוי מאוד. דומה שהתקדמנו מאז שנדרש האחראי על הטבח בכפר קאסם לשלם פרוטה אחת. ובכל זאת, חסר כאן משהו. השופט חיים לי רן אמר כי התנהגותם של הנאשמים "מכוערת ומעוררת חלחלה" והוסיף תהייה: "מתקשה אני להבין כיצד אף שהיו ערים לחלוטין למצבו הפיזי והנפשי של העצור, טחו עיניהם לראות מלהבין ומלהפנים את מצוקתו של בן אנוש שנברא בצלם".

למעשה לא קשה לנחש כיצד טחו עיני השוטרים. במציאות שבה חייו של פלסטיני אינם מוצגים כשווים בערכם לאלה של ישראלי, קל לישראלי להחליט, שזכותו ללכת לישון קדושה מזכותו של פלסטיני להמשיך לחיות. תפישת האדם כבן אנוש שנברא בצלם היא ערך שהחברה צריכה לתחזקו, ואילו החברה הישראלית מתחזקת יחס כמעט הפוך כלפי הפלסטינים. הם אינם ראויים לחופש או לזכויות, הן משום שהארץ הובטחה לאבותינו וקיומם בה הוא בגדר נטל, והן משום שכולם, גם ילדיהם, הם "מחבלים בפוטנציה".

פשעם של השוטרים הוא אכן מעשה ידיהם, אבל חטא הדה-הומניזציה שממנו נבע - הוא חטאה של החברה הישראלית כולה. בהתעלמות מעובדה זו מצויה הזיקה בין שתי הפסיקות של אתמול. בדו"ח ועדת לוי נטען כי מבחינה משפטית ישראל אינה "כוח כובש" בגדה, אמירה ממנה מיהרה התקשורת לרקום את הפרפראזה: "השופט לוי: אין כיבוש". גם בעיני השופט לי רן אין כיבוש. שהרי פסק הדין אינו מכיל מילים של תוכחה כלפי התרבות הישראלית שבראה התנהגות שכזאת, רק חלחלה מן השוטרים עצמם.

עוד כתבות בנושא

מפקיריו של אבו ג'ריבאן ייענשו בהקדם. מתי ייענשו אלה שלימדו אותם שמותר להפקיר פלסטיני למות? מתי יענשו מוריהם, הוריהם, מפקדיהם בצבא, או החבר'ה שלהם, שמריצים בדיחות על ערבים? מתי יענשו ממשלות ישראל, שנוהגות בפלסטינים ככה דרך קבע ומפקירות עם שלם לצד הדרך מזה ארבעה עשורים?

הם לא יענשו, כי אין כיבוש. יש רק שוטרים שסרחו. העובדה שאבו ג'ריבן ננטש לצד כביש מוקף בגדרות וחומות, בתוך שטח שבו חל שלטון צבאי אלים מזה כמעט חצי מאה, כביש שמגבלות התנועה עליו הוסרו רק לכאורה, והדרים לאורכו אינם נתפשים כראויים לנוע בו - אינה רלוונטית כנראה. העובדה שלמדו כל חייהם להביט בו כפחות, כסרח, אינה רלוונטית גם היא.

בעיני השוטרים הממיתים, אבו ג'ריבן לא היה אדם, אלא שב"ח, ככזה הוא מוגדר בשיח הישראלי - יצור בלתי רצוי שראוי בהחלט להתנהגות אלימה ומשפילה. אם אין כיבוש, כיצד ייתכן שב"ח? המערכת שדירדרה את מעמדו של אדם לכזה שמאפשר לשוטרים לזרוק אותו לצד הכביש בפיג'מה וקטטר, בלי מים ובלי טלפון באמצע הלילה - חייבת לשלם מחיר אף היא. אלא שברגעים אלה היא עסוקה מדי בלחיצות ידיים ובמסירתם של מסמכים משפטיים בהם היא מוכיחה לעצמה שאין בה כל רבב.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו