בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לגייס חרדים ולקצר את השירות

14תגובות

האי שוויון בכל הנוגע לשירות הצבאי במדינת ישראל הוא בעיה חמורה. מצד אחד, צעירים משרתים במשך שלוש שנים - שירות החובה הארוך בעולם, ומנגד, חלק מכריע מהחרדים אינם משרתים כלל ואף זוכים לקצבאות מהמדינה. השירות הממושך פוגע ברווחת הצעירים, במועד הצטרפותם לשוק העבודה ובצמיחה.

את האי שוויון בנטל יש לצמצם בתנועת מלקחיים: גיוס החרדים וקיצור משך השירות לכולם. שני הצעדים מחזקים זה את זה. גיוס החרדים יספק לצבא חיילים נוספים, ולכן יאפשר קיצור שירות גדול יותר ומהיר יותר. מנגד, ככל שהשירות יהיה קצר יותר כך תגדל המוטיווציה הן של חרדים והן של אחרים להתגייס.

קיצור שירות החובה התבקש כבר לפני שנים רבות. בין 1990 ל-2011 גדלה מצבת החיילים ב-16% אף שהאיומים המחייבים החזקת צבא סדיר לא התרחבו. ואכן, ב-2005 מינה שר הביטחון שאול מופז ועדה ציבורית בראשותי, לבחינת קיצור שירות החובה. בוועדה כיהנו סגן הרמטכ"ל, נציגי משרדי הביטחון והאוצר ומומחים לחברה וכלכלה. כן השתתפו בכל דיוניה קצינים בכירים. דו"ח הוועדה והמלצותיה אושרו פה אחד בידי כל החברים.

דודו בכר

בחנו בקפידה את מכלול האיומים הביטחוניים שמדינת ישראל ניצבת בפניהם, לרבות האיום האיראני, וכן את השינויים הדמוגרפיים והטכנולוגיים. המסקנה המרכזית היתה, שיש עודף חיילים, בהשוואה לציוד לחימה, ובכמה תחומים אף קיימת אבטלה סמויה. לפיכך המליצה הוועדה על קיצור שירות החובה בהדרגה לכל החיילים, משלוש שנים ל-28 חודשים. בתמורה לקיצור בשירות החובה יקבל הצבא תוספת תקציבית, שהוסכמה בין משרד הביטחון לבין משרד האוצר. כך יוכל הצבא לרכוש ציוד ואמצעי לחימה, החוסכים כוח אדם, ועוצמתו לא תיפגע.

זאת ועוד, מודל הגיוס החדש אמור לתרום לחיסול האבטלה הסמויה בצבא הסדיר ולהגברת היעילות. לפיכך המליצה הוועדה, כי בתפקידים שבהם הביקוש לחיילים הוא קטן יקוצר השירות בארבעה חודשים נוספים, כך שמשך השירות ינוע בין 24 ל-28 חודשים. כדי למנוע אפליה כלכלית בין החיילים, החיילים שישרתו שירות מרבי יזכו בארבעת החודשים האחרונים ל"גמול התמדה", הדומה בהיקפו לשכר של בני 21 בשוק העבודה.

הצבא יחליט על פי צרכיו מי מהחיילים ישרתו 28 חודשים ומי 24. כל חייל שיגויס לשירות המרבי יזכה ל"גמול התמדה" מתוך תקציב מיוחד שיוקצה למטרה זו על ידי משרד האוצר. ככל שמספר החיילים שיוצבו לשירות מרבי יהיה קטן יותר, ייוותר בקופת הצבא סכום גדול יותר לרכישת אמצעי לחימה חלופיים.

הסיבה העיקרית לבזבוז זמן של חלק מחיילי הצבא הסדיר היא עלותם הנמוכה לצבא, לעומת עלותם הניכרת למשק המדינה. המנגנון המוצע מעמיד לראשונה בפני הצבא את העלות האמיתית של חייל בארבעת החודשים האחרונים לשירותו. כך נוצר תמריץ לצבא לשקול את התועלת שבהעסקת חייל סדיר ארבעה חודשים נוספים, לעומת שכירת אנשי קבע או רכישת ציוד לחימה. מודל דומה אומץ למימון צבא המילואים בשנות ה-80, וגרם לצבא לצמצם את השימוש בחיילי מילואים בעשרות אחוזים ולהעדיף עליהם רכישת אמצעים אחרים.

הממשלה אישרה את התוכנית ב-2006, אולם לאחר מלחמת לבנון השנייה נסוג הצבא מהסכמתו, אף על פי שוועדת וינוגרד תלתה את הכשלים במלחמה בניהול לקוי ולא במחסור בחיילים. ועדת מרידור לגיבוש תפישת הביטחון של ישראל תמכה אף היא בהמלצות. ועדת ברודט, שדנה בתקציב הביטחון לאחר מלחמת לבנון השנייה, אימצה שוב את התוכנית, אך המליצה לדחות את יישומה ל-2011.

למרות זאת, החלטת הממשלה אינה מיושמת. להערכתי, תופעה זו נובעת מהעלות האפסית של חייל בשירות חובה לצבא. כאשר משאב מסופק חינם, קיימת נטייה לבזבוז. גיוס רוב החרדים לצבא ומיעוט קטן לשירות אזרחי הוא הזדמנות פז ליישום המלצות הוועדה ולצמצום האי שוויון החמור בין צעירים. גיוסם יעמיד לרשות הצבא חיילים רבים נוספים ויאפשר את זירוז תהליך קיצור השירות ויי עולו.

פרופ' בן בסט הוא כלכלן וחבר סגל האוניברסיטה העברית, כיהן כיו"ר הוועדה לבחינת שירות החובה בצה"ל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו