בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חרדים, הפסיקו לגונן על משתמטים

58תגובות

"על יסוד סעיף 12 בחוק שירות הביטחון שיחררתי בחורי הישיבה מחובת השירות הסדיר, שחרור זה חל אך ורק על בחורי הישיבה העוסקים בפועל בלימוד תורה בישיבות, וכל עוד הם עוסקים בלימוד תורה בישיבות" – כך כתב דוד בן גוריון בינואר 1951 לרמטכ"ל דאז, יגאל ידין. המטרה היתה אז לתת פטור ל-400 בחורי ישיבה, בשל המכה הקשה שספג עולם הישיבות בשואה, וכן מחמת הרצון להגיע להסדר עם המנהיגות החרדית. יותר משישה עשורים עברו מאז ומספר מקבלי הפטורים זינק פי יותר מ-100, וכעת נדרשת הממשלה להכרעה אסטרטגית בנוגע לגיוס החרדים.

מאז קום המדינה היה הסכם לא חתום בין מדינת ישראל לציבור החרדי, אשר איפשר לחרדים לשמר את אורח חייהם, ולפתח ולהרחיב את הישיבות ומרכזי התורה. אך בד בבד היה ברור לכל בר דעת במגזר החרדי, כי מי שאינו נוטל חלק בעול התורה יחזיק בנשק וייקח חלק בנטל הביטחוני.

עוד בעשור הראשון להקמת המדינה חזרו ראשי הישיבות והתריעו, כי מי שמנצל לרעה את מעמד "תורתו אומנותו" מסכן את קיומם המוסרי והפיסי של הישיבות, ופוגע ומכתים ציבור שלם.

עד להקמת גדוד הנח"ל החרדי בינואר 1999 היה לחרדים נימוק משכנע מדוע אין הם צריכים להתגייס. לטענתם, שירות צבאי סטנדרטי בחברה חילונית ומעורבת מעמיד בסכנה רוחנית את המתגייס החרדי. ראשי העדה החרדית אף לקחו את העניין צעד קדימה וציטטו את הפסוק מחז"ל לפיו: "גדול המחטיאו יותר מההורגו, שהמחטיאו, מוציאו מן העולם הזה וגם מן העולם הבא, וההורגו, רק מן העולם הזה". הם האמינו באמת ובתמים שפוטנציאל הפגיעה כתוצאה משירות בצה"ל מהווה איום חמור, ולכן הם ראו בגיוס לצבא גזרת שמד שיש להילחם בה בחירוף נפש.

זכיתי להימנות עם חיילי המחזור הראשון של גדוד הנח"ל החרדי, ובמלאות עשור להקמתו פרסמתי את קורותיו בספר "חרדים לגורלם". הנהלים שהוסכמו אז בין רבני הגדוד לראשי הצבא, אפשרו (ומאפשרים גם היום) לכל מי שחפץ בכך, לשמור על אורח חיים חרדי למהדרין. צה"ל של 2012 מקפיד מצדו לעמוד בכל ההתחייבויות: צניעות המחנה נשמרת והיא נאכפת יותר מבכל סביבה חרדית אזרחית אחרת. המחנה הוא על טהרת הגברים בלבד ומתאים עצמו לתקנות הכשרות המחמירות ביותר. הרבנים מלווים את החיילים לכל אורך השירות, מדי יום ביומו כולל באימונים ובתעסוקה מבצעית. נכון, לא כל המתגייסים החרדים הגיעו לגדוד כ"צדיקי הדור", אך כמסגרת צבאית, הנח"ל החרדי היה ועודנו מקום אידיאלי לכל מי שחפץ לשמור על חיי קדושה תוך כדי שירות צבאי מלא ומשמעותי.

כמו אז, גם היום קשה לי להבין את התנהגותכם, נבחרי הציבור החרדים. בעוד אנחנו, חיילי הגדוד החרדי חירפנו את נפשנו, אתם שמרתם על שתיקה רועמת ונמנעתם מלנהל אתנו דיאלוג כן ופתוח. את בקשות העזרה שלנו דחיתם בבוז וביהירות ואפילו לא טרחתם לבקר במחנה הגדוד, ולראות מקרוב כיצד אנו מקפידים על שמירת מצוות, קלה כחמורה. במקום לקבל סיוע וטפיחה על השכם, זכינו לקיתונות של בוז ואטימות. התדמית שנוצרה לחיילי הגדוד החרדי היתה של מתפקרים, הנהנים ממנעמי העולם החילוני ומביישים את המגזר כולו. גם הרבנים המעטים שבאו לבקר אותנו עשו זאת בהיחבא ובשקט, שלא יבולע להם על ידכם, העסקנים החרדים.

האם לא הגרנו זיעה ומסרנו נפש גם לקיומכם? כיצד, בחוסר מצפון בסיסי, בחרתם להתעלם ולגונן מפני גיוס על אלפי בחורים שאינם בני תורה? מי יאמין לכם עתה שרק דאגת הישיבות מדירה שינה מעיניכם, ולא הפחד מגיוסו של כל מי שנולד לאם חרדית?

מקומם היה כל השנים לשמוע אתכם עושים שימוש ציני בנח"ל החרדי מול מראיינים חילונים, במטרה להוכיח שהחרדים אינם משתמטים, ובו בזמן שוללים בביתכם כל לגיטימציה לגדוד הזה. גם היום אין לכם שום זכות מוסרית להשתמש בנח"ל החרדי, כמנוף הסברה לשיפור התדמית החרדית.

מעולם לא דאגתם לפרסם בתקשורת החרדית מאמרים בשבחנו, וכשסיכלנו פיגוע וכל כלי התקשורת קשרו זרים לראשנו, אתם התעלמתם או כתבתם בהתרסה "חיילי צה"ל סיכלו פיגוע" - בלא להזכיר אף לא במלה את חלקו של הגדוד החרדי בפעילות. גם כאשר הגדוד שלנו קיבל פרס הצטיינות ראשון על לחימה מקצועית עתירת סיכון ועל דבקות במטרה, שום כלי תקשורת חרדי לא הסכים לפרסם זאת, בניגוד לתקשורת החילונית המפרגנת. במקום זאת העדפתם לספק מחסה למשתמטים.

אם באמת חפצים אתם להציל את לומדי התורה, הצהירו בקול גדול שאתם יודעים להעריך כל חייל קרבי המוסר את נפשו, גם אם הוא חובש לראשו כיפה שחורה. תפעלו ליצור מציאות שבה כל מי שאין תורתו אומנותו יחויב מצפונית ומעשית להתגייס. אין בלבי ספק שגדודי המתגייסים החרדים שתביאו לשערי הבקו"ם יניחו את דעת הציבור, שיפנים שרק מי שבאמת מוסר נפש על התורה לא מתגייס ונשאר ללמוד בישיבות.

דוד זולדן הוא עיתונאי חרדי, הכותב בעיתון "כל העיר", מחבר הספר "חרדים לגורלם", ובוגר המחזור הראשון של גדוד הנח"ל החרדי.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו