בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לדור, אל תכוף ראשך

86תגובות

שופטי בית המשפט העליון קבעו לפני שנה (בערעור של אברהם הירשזון), ש"קבלה שיטתית של כספים באמצעות מעטפות מזומנים, בלי שהכספים מתועדים ונרשמים בגלוי... משמשת אינדיקציה ברורה לאי כשרות ומעל למעטפות אלה מתנוסס דגל שחור". והנה, תוך כדי התעלמות מפסק דין מפורש של העליון, באקרובטיקה משפטית ובפליק-פלאק נורמטיבי, החזיר אותנו בית המשפט המחוזי לנורמות הפסולות של ימי ה"לא תחסום שור בדישו".

אכן היה ראוי, שלאחר פסק הדין תתחולל סערה תקשורתית. אבל בכיוון ההפוך: כלפי העיוות הנורמטיבי הזועק לשמים, כלפי שופטים המחזירים אותנו לנורמות שיפוטיות וערכיות ששררו לפני עשרות שנים וכלפי אלה שחוגגים, בשמחה לאיד ובצהלה נבובה, "שיבה" זו.

את ראש מי צריכה התקשורת לדרוש? את ראשו של מי שקבע שרוב עדויות התביעה הוכחו כנכונות, ובכל זאת זיכה - זיכוי תמוה - את הנאשם? או את ראש הפרקליטות, שכמעט כל הטענות שטענה בכתב האישום התקבלו על ידי בית המשפט? אילו נורמות, אילו אישים, אילו קבוצות אינטרסנטיות משרתים גופים בתקשורת בחד צדדיות הבוטה שאין לה אח ורע? אפילו האתרוג של אריאל שרון בפרשיית השחיתות של האי היווני, לאחר שהכריז על העקירה מגוש קטיף, מחוויר לעומת ההתייצבות היצרית והבוטה לצד האזרח הפרטי אהוד אולמרט.

אכן, בשל יכולת התקשורת להשפיע על עיצוב נורמות של מותר ואסור, התנהגותה הכמעט קולקטיבית - תוך כדי יישור קו עם הנורמות של אולמרט ושל עדת המצדיקים את עולמו הערכי - בעייתית יותר מהטעות (בהנחה שזאת רק טעות) של בית המשפט.

אם העדות של מוריס טלנסקי "הזויה", על סמך מה קבעו השופטים שאולמרט קיבל ממנו מאות אלפי דולרים במעטפות? ואם קבעו שקיבל שלמונים אלה, כיצד, לדעתם, יש לכנות את הזיכוי שזיכוהו? ואם בהזיות עסקינן, מנין, אם לא כדי למצוא צידוק לפסק דין בעייתי מבחינה ערכית, נטל בית המשפט לעצמו את החופש לפסוק על פי פרשנות פסיכולוגית ("יסוד נפשי") ולהתעלם מההוכחות, שגם על פי דבריו אין בהן פגם ראייתי?

אם היסוד הנפשי הוא הקובע, אולי פסיכולוגים, ולא שופטים, ישפטו מעתה אח"מים (הרציניים שבהם יהיו הראשונים לקבוע שאין ב"יסוד הנפשי" עילה לזכות אדם בריא בנפשו ואחראי למעשיו). חוקים כתובים, ולא תיאוריות פסיכולוגיות חמקמקות, הם המוכרחים להיות נר לרגלי השופטים.

הסלחנות למעשי שחיתות של בעלי הצווארון הלבן מקדמת הבמה הציבורית היא עתה רשמית. וכל ישראלי שאינו רוצה שמדינתו תגלוש לנורמות של העולם השלישי מוכרח להשתחרר משטיפת המוח הנעשית לו בימים אלה - ולמחות. גלישה זו עלולה להתרחש, אם בית המשפט העליון לא יבטל את פסק הדין התמוה.

אך כדי שהעליון יאמר את דברו, על הפרקליטות להגיש ערעור. עורכי דין בעלי השפעה ומוניטין, אישים וגופים פוליטיים ותקשורת מגויסת מנסים למנוע הגשת ערעור, בין היתר באמצעות הטלת אימה על פרקליט המדינה ואנשיו.

לכן חובה לעודד את רוח הפרקליטים ולומר להם: חיזקו ואימצו. האמת, אם תמשיכו להעז, תצא לאור. אם, לעומת זאת, תימנעו מהגשת ערעור, הנורמה של המחוזי וההתקרנפות של התקשורת ישיבו אותנו לימי ה"לא תחסום", שהיו אמורים לחלוף לבלי שוב. הנורמות של בית המשפט העליון, כפי שמוכיחה פסיקתו במעטפות הירשזון, שונות. אין אפוא שום סיבה שהוא לא יחיל אותן גם על מעטפות טלנסקי. אל תירא אפוא, משה לדור. אם לא תכוף ראשך עתה, המבקשים אותו ייבושו וייכלמו בבוא שעת פסיקת האמת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו