בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יש לנו עניין לחיות

43תגובות

אסון הכרמל, אסון המסוקים - השנה קרה אסון גדול יותר. מלחמת לבנון השנייה, מלחמת יום כיפור וועדות החקירה שקמו בעקבותיהן - המלחמה השנה תבעה יותר קורבנות משתי המלחמות ההן גם יחד, אבל שום ועדת חקירה לא קמה בעקבותיה. זו מלחמה מתמשכת, התובעת, על פי ספירה רשמית הממעיטה מן הסתם, כ-4,000 הרוגים מדי שנה. אנחנו מפסידים בה שוב ושוב, אבל נראה שלאיש לא אכפת.

בתי החולים בארץ, האמורים להציל אותנו ממחלות ופציעות, נהפכו לשדות הקטל הגדולים ביותר. יש אנשים שכבר אי אפשר להציל, והם מתים ממחלתם או פציעתם. אבל אלפים רבים מדי שנה מתים מסיבה אחרת: מזיהומים שבהם נדבקו בבתי החולים. אנשים אלה מוכרעים על ידי חיידקים אלימים בעלי עמידות גבוהה לאנטיביוטיקה, שאין להם שום קשר לבעיה הרפואית שממנה סבלו ולסיבה שבגללה התאשפזו.

מי לא שמע על מקרה כזה במשפחתו או בין חבריו. אדם שהיה עד כה בריא מתאשפז מסיבה כלשהי, לפעמים אפילו שולית. בתוך זמן קצר בבית החולים הוא נהפך לשבר כלי. אותו אדם כבר לא יחזור לעצמו. במקרה הטוב, יישאר נכה. במקרה הרע, ימות בייסורים. הכניסה בשערי בית החולים היתה כרטיס חד כיווני בעבורו.

עוד כתבות בנושא

דני רופ, שבאחרונה איבד את אביו לאחר ניתוח בבית החולים איכילוב, יצא במערכה בפייסבוק נגד ההזנחה בבתי החולים, הגובלת לפעמים בהפקרה. יש מחדלים מקומיים שמוכרחים לפתור, כגון היגיינה לקויה של צוותים רפואיים, המגדילה את סכנת ההידבקות בזיהומים. אבל המחדלים העיקריים הם מערכתיים, והממשלה נושאת באחריות להם. מערכת הבריאות הציבורית נמצאת בתת-תקצוב ותת-תפעול, המונעים גם מכוח אדם מיומן ומסור לתפקד כראוי. טיפול רפואי סביר מגיע לכולנו, לא רק לעשירים (הפונים לרפואה פרטית) ולמקושרים.

בינתיים אנחנו טרף קל לחיידקים האלימים בבתי החולים, ולמרות החשיפות התקשורתיות (כגון תחקיר יסודי של קתי דור בערוץ 1) ואלפי הקורבנות, אין התגייסות ראויה של משרד הבריאות ושל שר הבריאות, בנימין נתניהו, לטיפול בבעיה. כשמישהו נפצע קל מקסאם בדרום, הארץ גועשת וצה"ל מוציא הון עתק על פעולות תגמול ומניעה. אבל כשיותר מעשרה אנשים בממוצע מתים מדי יום, לאיש לא אכפת. משרד האוצר לא יוציא שקל כדי שנפסיק למות בהמונינו.

יותר מזה, במשרד הבריאות יש נתונים על רמת הזיהום בבתי החולים השונים. נתונים אלה פורסמו באחרונה באופן חלקי ביותר, בלא ציון שמות בתי החולים. הלחץ לפרסם מידע חיוני זה במלואו נהדף בטיעון התמוה, שאין בו עניין לציבור. הגיע הזמן לומר לאנשי משרד הבריאות ולנתניהו בראשם: יש לנו עניין לדעת אילו בתי חולים מסכנים במיוחד את חיינו. יש לנו עניין לדעת מאילו חדרי ניתוח להישמר. יש לנו גם עניין בכך שבתי החולים יהיו חשופים לביקורת וללחץ ציבורי, ואפילו לחרם צרכני, שיאלצם להשתפר. יש לנו עניין לחיות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו