בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שירות תמורת שוויון אמיתי

153תגובות

אני בעד הסרת המחסום האחרון (כך לפחות מבטיחים לי) ביני לבין שוויון אזרחי במדינת היהודים. אם זה אכן המכשול האחרון בדרך למדינה נאורה, דמוקרטית, ושוויונית - אז הנה קיבלתם את הסכמתי, אני בעד התנדבות ערבים לשירות לאומי. עד עתה, אני מודה ומתוודה - הסוגיה הזאת קרעה את נפשי, ואפילו ביני לביני התנהל לו - בתודעתי, ובעיקר בתת הכרתי - דיון נוקב שעד למאמר הזה לא הגיע להכרעה.

מחד גיסא, התבנקרתי בתוך העמדה המסורתית הגורסת, ובצדק, שבמדינה המתכחשת לישותי ולמוצאי – שהרי זוהי מדינה יהודית ודמוקרטית - איני מסוגל להשתלב במוטיבים הלאומיים, ושבמדינה המפלה אותי לרעה ואינה משווה ביני, פלסטיני אזרח ישראל, ובין יהודי - איני מוכן לשרת שירות אזרחי.

ומאידך גיסא, תמיד ליוותה אותי התהייה מדוע איני יכול לתרום לקהילתי, המשוועת לידיים סועדות, ולבני קהילתי, יקיריי ובני עורי כלשון האמרה הערבית, שהרי עניי עירך קודמים, כדברי הפתגם העברי. אך כל זה בתנאי.

בתנאי שהמדינה תשכנעני שהיא אכן גם מדינתי, ושתגדיר אותי סטטוטורית כאחד מבניה.

בתנאי שהמדינה תכיר בפלסטיניות שלי ושלא תקצה אותי מחמת מיאוס בשל מוצאי, שהרי ההכרה בגנים שלי אינה זקוקה לפיצוח החלקיק האלוהי שלהם.

בתנאי שייפסקו הניסיונות הנלוזים והנתעבים להלאמת לאומיותי ולהפקעת מהותי מוצאי ודתי, שאינם ניתנים למיקח וממכר וגם לא למשאים ולמתנים. בתנאי שהמדינה תתחייב שלא לחוקק חוקים גזעניים ההופכים אותי לאזרח רדוף ונרדף, עשוק ומקופח רק בגין גזעי ומוצאי.

בתנאי שהמדינה תתחייב לשוויון אזרחי-כלכלי - הן בהשקעות והן בהקצאות, הן בתעסוקה והן בפיתוח, ובעיקר תפעל למען שילוב הערבים בכל מערכי התעסוקה בשירות הציבורי ובשירות הסמי-ציבורי, וגם בשירות הפרטי, שהרי תמיד אפשר לחייב את הפרט מכוח החוק שלא להפלות על רקע לאומי.

בתנאי שהמדינה תכיר בחיוניות תעסוקתן של הנשים הערביות - שכמעט 80 אחוזים מהן מובטלות בעל כורחן, בשל העובדה שהמדינה טרם טרחה להקים מפעלים באזור היישוב הערבי - דבר שיאפשר את קליטתו של כוח אדם לא רק מבוזבז, אלא בעיקר מתוסכל ומנוכר.

בתנאי שהמדינה, על שלל וכלל זרועותיה תכה ביד של ברזל בכל מי שיפלה ערבים במכירת ובהשכרת דירות, בקבלה לעבודה ובקבלת כל תמריצי עידוד ההשכלה וההעסקה.

בתנאי שגולגולתו של תלמיד ערבי תהא שוות ערך לגולגולתו של תלמיד יהודי במערכת החינוך הממלכתית בישראל, ובתנאי שהתל"ג של משפחה ערבית ישתווה סוף סוף לתל"ג של משפחה יהודית.

בתנאי שיפסיקו להלך עלינו אימים בהצהרות גזעניות, פוגעניות, המדיפות, לעתים, ניחוחות פשיסטיים.

בתנאי שנהיה שותפים בקביעת התכנים של תוכנית הלימודים, ושתוכר זכותנו ללמוד את שירי מחמוד דרוויש, ולנהל את פולחננו ללא מורא וללא פירושי הסתה מופרכים.

בתנאי שישוקמו מסגדינו, שחלקם נהפך עם השנים למועדוני לילה וחלקם ננטש והופקר. והרשימה עוד ארוכה.

בינתיים – זה הדיל. זו הסכמתי וזו גם שבועתי. אך חתימתי תתנוסס על מסמך ההבנות הזה רק כאשר גם אתם תחתמו.

אני מתחייב לכך אף על פי שאינני מייצג מאן דהוא בכך. אך ייתכן שאני בבואה, ייתכן שיש כאלה ואחרים, המוכנים גם הם להתחייב, ואולי גם לחתום.

ואנא מכם, אל תסתתרו תחת האמתלה והאצטלה שהפרויקט דורש תקציבי עתק. יותר ממיליארד שקלים וחצי מושקעים בהתנחלויות מכספי ומכספכם. אפשר להעביר את הכסף למטרה הנשגבה הזאת.

אם חוזה זה יתקיים, מדינת ישראל אולי לא תהיה מדינה אידיאלית, אך היא בוודאי תהא מדינת הנוטה לשוויון אזרחי. במקרה הזה גם אנחנו נישא בנטל, למרות שאנחנו נושאים בלא מעט ממנו כבר עכשיו, וגם אתם תישאו בנתינה. זו המשוואה וזו הנוסחה. קדימה לעבודה.

זוהיר בהלול הוא עיתונאי ושדר ערבי. כיום הוא משדר ברדיו א-שמס 


 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו