בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נשים פועלות - גברים מנהלים

23תגובות

לפני ימים מספר מצאתי עצמי עדת שמיעה לשיחה בין שתי סטודנטיות במרכז הבינתחומי הרצליה בו אני עובדת. אחת מהן סטודנטית למשפטים, השנייה לתקשורת. "מה קרה לך?! נשים היום שולטות בעולם המשפטים ובעולם התקשורת", אמרה אחת מהן לרעותה וצדה את אוזני.

כמובן שלא התפרצתי לשיחתן, אך הקביעה החד משמעית (ובעיקר המוטעית) הזו, עוררה בי צורך בתגובה. על פניו, נראית קביעה זו כמבוססת. במדינה בה תפקידים כגון נשיאות בית המשפט העליון, פרקליטות המדינה וביקורת המדינה כבר נכבשו על ידי נשים, קשה לטעון אחרת. המילה "נכבשו" אינה מקרית, היות ושנים רבות קודם לכן, החזיקו בתפקידים אלו גברים.

אך אם נבחן לעומק את הנתונים, נשווה בין אחוזי השופטות והשופטים, דיקני הפקולטות למשפטים, השולטים בלשכת עורכי הדין לדורותיה ועוד - נגלה כי למרות השיפור, הפער עדיין רב ומשמעותי. בתחום התקשורת עם זאת, הבעיה חריפה ומורכבת הרבה יותר.

במדינה בה שלוש נשים מגישות מהדורות חדשות מרכזיות בטלוויזיה (תמר איש שלום בערוץ 10, יונית לוי בערוץ 2 ועד לא מזמן מירב מילר בערוץ הראשון, עם חיזוק מגאולה אבן ואיילה חסון) קשה להתלונן לכאורה על מצבן של הנשים. מראית העין היא כי נשים אוחזות היטב בהגה הספינה ואף מובילות אותה. אך בפועל, הדבר רחוק מן המציאות.

מקצוע העיתונאות בישראל מבוסס כמובן על נשים רבות. על כך אין חולקים. נשים רבות עובדות ככתבות, עורכות, מפיקות, תחקירניות, צלמות ועוד מיני תתי הגדרות, ובמידה רבה, נושאות על גבן את תפקודן היום-יומי של מערכות עיתונים רבות. אך כאשר באים לבחון כמה נשים נמצאות כיום בעמדות ניהול בכירות בתקשורת, מגלים כי הכותרת ריקה כמעט לחלוטין.

אם בוחנים מי עומדים בראשם של עיתונים ומוספי סוף השבוע בעיתונים הגדולים, מגלים כי בראש כולם עומדים גברים. גם אם נלך מספר שנים אחורה, בשאיפה למצוא מעט איזון, נמצא שם לרוב גברים בלבד. אין חולק על העובדה כי להוציא קדנציה קצרה (ומשותפת עם גבר כמובן) של רותי יובל בראשות "מעריב", לא עמדה אישה כעורכת ראשית של עיתון יומי מוביל.

נמשיך לתקשורת האלקטרונית וגם שם לא נופתע לגלות, כי בראש כל חברות החדשות המסחריות עומדים גברים, וכך גם בראש חטיבת החדשות של הערוץ הראשון. בעיתונות הכלכלית המצב מעודד יותר אך אף הוא אינו מזהיר. אם נרצה ממש להתאמץ ולבדוק כמה נשים הגישו בשעתו מועמדות לתפקיד "מפקד/ת גלי צה"ל" או לתפקיד מנכ"ל/ית רשות השידור, ניווכח גם שם כי נוכחותן דלה, על גבול האפסית.

איפה כן נמצא נשים רבות בראש מערכת? במוספי הלייף סטייל. מבלי חלילה לגרוע מחשיבותם ותרומתם של עיתונים אלו לאיכות חיינו (גם כותבת שורות אלו נמנית בין קהל הקוראים/ות ולעתים גם כותבת בהם) אין ביכולתם ואף לא במטרתם של עיתונים אלו, לקבוע סדרי יום ציבוריים בנושאי הליבה המרכזיים בחיינו.

האם הדבר הוא מקרי? ודאי שלא. קצר המקום לפרט את הסיבות אשר בגללן נשים לא מתקדמות לתפקידי ניהול בכירים בעולם התקשורת ובכלל, אף על פי שמחקרים רבים הוכיחו את יכולותיהן וכישורי הניהול המוצלחים של נשים בתחומים רבים ומגוונים. התשובה לכך, כמו במקצועות אחרים, היא כנראה שילוב של מרכיבים, שחלקם מושרשים היטב בשוק העבודה הישראלי ובדפוסי החשיבה החברתיים. העדות הטובה והמוכרת ביותר לכך, היא נוכחותן התעסוקתית - או ליתר דיוק אי נוכחותן - של הנשים בסקטורים הביטחוניים והפוליטיים כגון הצבא, מערכת המודיעין והכנסת. בזו האחרונה עומד שיעור הנשים על 20% בלבד ובמערכת הביטחון – חרף ההתקדמות וההצטיידות באלופה אורנה ברביבאי כראש אכ"א – עדיין מדובר על אחוזים בודדים עד אפסיים של נשים בדרגות הבכירות. אין ספק שמדובר בנתונים לא פחות ממדהימים לנוכח העובדה שנשים מהוות למעלה מחמישים אחוזים מקרב האוכלוסייה הכללית.

כאן המקום לציין שאין חולק על מקצועיותם של הגברים שמאיישים עמדות בכירות בתקשורת (לפחות על אלו של רובם) אך ההבדל והפער ברורים ונראים לכל. התקשורת הישראלית אפוא הייתה ונשארה בבסיסה מעוז גברי. 

לפני מספר שבועות יזמו מספר עיתונאיות מכלי תקשורת שונים בארץ, את הקמתו של "תא העיתונאיות". תא זה, אשר אינו מהווה תחליף או מתחרה לארגוני העיתונאים, שם לו למטרה לנסות ולשנות בין היתר את המציאות הנוכחית, לפעול למען קידום, פיתוח והעשרה של נשים עיתונאיות בהווה ובעתיד, וכל זאת מתוך תחושה של שליחות, שיתוף וסולידריות. יש לקוות ולצפות כי הקמתו ופיתוחו של התא, יביאו לשינוי התודעה ולשינוי מהותי בענף חשוב זה.


הכותבת הינה עיתונאית ודוקטורנטית למשפטים ותקשורת באוניברסיטת בר-אילן
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו