בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אנטישמיות נורווגית? להלן העובדות

79תגובות

ביום השואה הבינלאומי, כשהוא ניצב על המזח באוסלו, התייחס ראש ממשלת נורווגיה ינס סטולטנברג לאחריות של נורווגיה לאירועים שהתרחשו בתקופת השואה. "אין ספק שהרציחות נעשו על ידי הנאצים, אולם נורווגים הם אלה שביצעו את המעצרים, נורווגים הם אלה שנהגו במשאיות, וזה קרה בנורווגיה", אמר. ב-1940 היו בנורווגיה כ-2,100 יהודים. בתקופת המלחמה נעצרו וגורשו 772 יהודים נורווגים ופליטים יהודים. מתוכם שרדו 34 בלבד.

ראש הממשלה הביע את התנצלותנו העמוקה ביותר על כך שדבר כזה התרחש על אדמת נורווגיה, והוסיף ש"בצד ההתנצלות חשוב ללמוד, וחשוב לנו עוד יותר להתחייב להילחם נגד גישות ומעשים ששוללים מאתנו את ההגינות והאנושיות שלנו". כדי ללמוד את העניין ולהיאבק באי סובלנות, ממשלת נורווגיה הזמינה מחקר מקיף ראשון על אודות עמדות הנורווגים כלפי יהודים. המרכז הנורווגי ללימודי השואה ומיעוטים דתיים הגיש בחודש שעבר דו"ח עם מסקנות המחקר.

במידה מסוימת התוצאות מאשרות את מה שידענו: בחברה הנורווגית קיימות תפישות סטריאוטיפיות לגבי יהודים; המחקר מצא כי 12.5% מהנורווגים מחזיקים בדעות קדומות משמעותיות לגבי יהודים. המחקר גם בחן את תפישת המרחק החברתי, ומצא כי 8% מהנורווגים אינם רוצים יהודים בקרב שכניהם או במעגל החברים שלהם. תוצאות אלה הושוו לעמדות הנורווגים כלפי בני דתות ולאומים אחרים, ונמצא שהרצון שלהם לשמור על מרחק חברתי מיהודים קטן יותר מהרצון שלהם לשמור על מרחק כזה מבני רוב הקבוצות האחרות. עוד נמצא כי הנורווגים מחזיקים בעמדות השליליות ביותר כלפי מוסלמים, סומלים והרומה (צוענים).

עוד ממצא ברור הוא שבעלי הדעות האנטישמיות ביותר גם נוטים להימנע מקשר עם קבוצות מיעוטים בכלל, ולגלות חשדנות כלפי מהגרים. כ-76% מאלה השואפים לשמור על מרחק חברתי מיהודים הביעו עמדות דומות כלפי מוסלמים. נטיות כאלה נצפו גם במדינות אירופיות אחרות. במידה מסוימת, ניתן לומר שהגזענים אינם מפלים באפלייתם.

בהסתמך על דו"ח הליגה נגד השמצה מ-2012, "עמדות כלפי יהודים בעשר מדינות אירופיות", המחקר מסיק כי "בהקשר אירופי, השכיחות של עמדות אנטישמיות בנורווגיה קטנה יחסית: היא זהה ברמתה לזאת שבבריטניה, הולנד, דנמרק ושוודיה, ונמוכה יחסית לזו שבמדינות מרכז אירופה, מזרח אירופה ודרומה".

תוצאות המחקר מפריכות טענות מוגזמות שהעלו אנשים מסוימים על אנטישמיות נורווגית, והן מספקות בסיס עובדתי לדיון בנושא. בה בעת, ממשלת נורווגיה סבורה כי אין במדינה מקום אף לא לאנטישמי אחד. יש לנו מדיניות של אפס סובלנות כלפי חוסר סובלנות, והעובדה שבהשוואה למדינות אירופיות אחרות תפישות אנטישמיות אינן נפוצות מאוד בנורווגיה, אין משמעה שאין לנו עבודה לעשות בנדון.

אישית אני מוטרד במיוחד מממצאי הדו"ח בנושא השואה: 38% מהמשיבים חושבים שהיחס של ישראל לפלסטינים דומה ליחס של הנאצים ליהודים במלחמת העולם השנייה. סברה זאת היא מופרכת היסטורית, ויוצרת הקבלה מסוכנת. הנאצים רדפו את היהודים כשמטרתם הסופית היא להשמיד את העם היהודי. השואה היא ההפרה הגדולה והשיטתית ביותר אי פעם של זכותו של עם כלשהו להתקיים. השואה מעצם טבעה היתה קיצונית והיא בלתי ניתנת להשוואה.

העובדה שארבעה מכל עשרה נורווגים בכל זאת עורכים את ההשוואה הנ"ל צריכה להיות בעבורנו אות אזהרה ותמריץ לבחינת האופן שבו עמדות פוליטיות מעוצבות בנורווגיה. אסור שישראל תהיה קורבן לדמוניזציה ולמוסר כפול, או שתישלל הלגיטימיות שלה. כפוליטיקאים מוטלת עלינו אחריות גדולה לפעול בנושא, אבל גם לתקשורת תפקיד משמעותי. אנשים מושפעים מהמידע שאליו הם נחשפים, וממידת האיזון שבמידע זה.

יש קונסנזוס בנורווגיה שלימוד השואה חשוב. אולם המחקר מוכיח שצריך להרחיב לימוד זה, ושעלינו להבהיר את מגבלות התועלת שבשימוש בדוגמאות היסטוריות בדיון הפוליטי העכשווי. אין זה אומר שאסור לנו למתוח ביקורת על מדיניות ישראל. קריאה לסיום כיבוש השטחים הפלסטיניים או לקידום הפתרון של שתי מדינות אינם אנטישמיות. המחקר מוכיח שאנטישמיות אינה גורם משמעותי בעמדות של תשעה מכל עשרה נורווגים המותחים ביקורת על ישראל.

עלינו גם להיזהר מלתפוש את יהודי נורווגיה כאחראים למעשים של ממשלת ישראל. הקהילות היהודיות בנורווגיה מקפידות לבדל את עצמן כקבוצה מהמדיניות של ישראל, ובצדק. מדיניות ישראלית איננה מדיניות יהודית. טבעי שיהודים נורווגים יחושו זיקה מיוחדת לישראל. נורווגים נוצרים רבים חשים זיקה דומה. עם זאת זכותם שיתייחסו אליהם בראש ובראשונה כיחידים וכנורווגים.

לנוכח העדות של יהודים נורווגים כי הם חיים בפחד, ראש הממשלה סטולטנברג שלח ביום השואה הבינלאומי מסר ברור: לא נשלים עם מצב כזה בנורווגיה. אסור שאדם יחוש שעליו להסתיר את דתו או את הזהות התרבותית שלו. במקום להתעלם מבעיות אלה פעלנו לחשוף את היקפה של אי הסובלנות ואת שורשיה. הצעד הבא הוא להעמיד כנגד אי הסובלנות טיעונים הנטועים עמוק בעקרונות האנושיות והשוויון.

נתנגד לאי סובלנות גם במעשים. החמרנו את הסנקציות בחוק על ביטויי שנאה, ובשנה הבאה המשרד לענייני ילדים, שוויון ושילוב חברתי מתכוון להגיש הצעת חוק מחמירה אף יותר נגד אפליה. משרד החינוך והמחקר הנורווגי מגבש בימים אלה תוכנית חדשה המתמקדת בשאלה כיצד על בתי ספר להתייחס לאנטישמיות ולגזענות. בנוסף, נבנית כעת תוכנית להכשרת מורים בנושאים אלה.

היהודים בנורווגיה הם קהילה פעילה, המשולבת היטב בחברה הנורווגית ותורמת תרומה משמעותית לדמותה של נורווגיה ולרב-גוניותה. מעל לכל, היהודים הנורווגים הם נורווגים - עם אותן זכויות וחובות ככל הנורווגים. זוהי נקודת ההתחלה הטובה ביותר ליצירת תחושה עמוקה ורחבה יותר של קהילה, ולשילוב כוחות נגד כל צורה של הדבקת סטיגמה, כולל אנטישמיות.

כפי שהדגיש ראש הממשלה סטולטנברג, האנטישמיות אינה מקובלת בשום אופן, ואנחנו רוצים שנורווגיה תהיה מקום בטוח ליהודים. יתרה מכך, אנחנו שואפים להבטיח חופש ביטוי לקבוצות מכל הדתות, ועל ידי כך לאפשר לכל הקהילות הדתיות שלנו לשגשג ולפרוח.

הכותב הוא שר החוץ של נורווגיה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו