בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מפלה לפרקליטות?

25תגובות

המונח "ספק סביר" נזכר בהכרעת הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים בפרשת אהוד אולמרט בתכיפות רבה. הדברים נאמרים על סמך התמצית הרשמית של פסק הדין וייתכן שמספר הפעמים שבהן מופיע המונח ב-700 עמודי הכרעת הדין גדול אף יותר.

למקרא הדברים מתעורר ספק סביר בנוגע לשימוש במונח זה בתדירות כזאת. צמד המלים "ספק סביר" אינו המצאה ספרותית, אלא יש לו משמעות משפטית רבת חשיבות. גם במשפט האנגלי והאמריקאי מדובר על Reasonable Doubt ובפסיקה הישראלית יש התייחסות להבחנה בין השניים.

מובן מאליו שהבחנה זו היא עניין של סבירות המסתכל. בעניין ראשונטורס קבע בית המשפט פעמיים, שיש ספק סביר באשמתו של אולמרט, כי הראיות אינן מוכיחות מעל לספק סביר את אשמתו. אך מיד לאחר מכן מופיע קטע המתחיל במלים "עם זאת..." ובו שורה של מעשים מוזרים ביותר, שספק סביר עולה בעיני המסתכל, אם אפשר להגבילם למונחי בלגן משרדי בלבד.

כך הדבר בעניין המעטפות והכספים שהעביר משה טלנסקי לאולמרט - הרי אין הכחשה שהועברו מעטפות והועברו כספים. איפה הספק הסביר בעניין זה?

ואכן, בית המשפט הסתפק במונח ספק, בלי סבירות, כאשר הגיע לפרק ועדת אשר, שגם בו זיכה את אולמרט וקבע: "מסקנתנו הינה, כי נותר ספק בשאלה האם הנאשם הפר את כללי ועדת אשר".

אמת נכון הדבר, כל נושא ה"סבירות" הוא עמום למדי. ככל שניתן למצוא אותו, לא במידה תדירה, בחוקים, כך נמצא אותו במידה רבה בפסיקה, במיוחד של בית המשפט העליון. כלומר, "סביר" הוא העונה לתחושתו של שופט. בפרשת אולמרט אנו חיים על פי תחושותיהם של שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים.

בכל הכבוד הראוי להם (ואין מאמר זה מתיימר כלל להוות טיוטה לערעור על הכרעת הדין), בגלל השימוש התדיר במונח "הספק הסביר" על רקע העובדות המתוארות בסמיכות אליו, כשהמלים המתארות מתחילות תמיד ב"עם זאת..." - ראויה החלטת בית המשפט המחוזי לביקורת בית המשפט העליון ולו בנושא זה.

הרגשת אי-נוחות נוספת מקריאת הכרעת הדין נובעת מכך שכמו בפרשיות רבות אחרות במדינה, "הש"ג נענש על חטאי המפקד". שהרי שולה זקן, מזכירתו הנאמנה - ללא ספק כלשהו - של אולמרט, בחרה לשתוק ואולי למנוע את הפללתו באותם סעיפי אישום שבהם הורשעה היא והוא זוכה מחמת הספק הסביר. חוקי? - כן. נחמד? - לא.

כמו כן, המתקפה על פרקליט המדינה בפרשה זו, לא רק במלל באמצעי התקשורת - כדרכם בקודש - אלא בכותרות האימה "מפלה לפרקליטות", ראוי היה לצנן אותה. אלא שבין פעיליה היו חמומי מוח ומהירי לשון (עד כדי רמיזות על התאבדויות). לו כל המשפטים הפליליים במדינת היו מסתיימים בהרשעה, היינו דומים לקוריאה הצפונית או לסוריה, מן הסתם.

ואין לשכוח גם שחרף הזיכוי מן הספק הסביר, אולמרט הורשע בסעיף אישום חמור, לא קל כלל וכלל כדברי אחדים מידידיו וחבריו, וכן כי העובדות בסעיפים שמהם זוכה אך לא הופרכו כלל, אינן בדיוק עובדות שיש להתגאות בהן. למצער, מי שמנהל משרד ממשלתי או עירייה או ממשלה והבלגן במשרדו הוא כמו שמתואר בהכרעת הדין, ראוי שהציבור יידע מה טיבו לפני יום הבחירות הבא.

הכותב הוא שופט בדימוס ועיתונאי לשעבר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו