בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רשת ההצלה נשרפה מזמן

44תגובות

אדם נקלע למצוקה כלכלית, לא משנה למה. הוא איבד את כל מה שהיה לו, את כל רכושו וחסכונותיו. הוא מוצא את עצמו בצלילה חופשית אל התהום. מדינת הרווחה היא רשת ההצלה שאמורה לתפוס אנשים כאלו על מנת שלא יתרסקו לרסיסים בסוף הנפילה, על מנת שיוכלו להשתקם. זוהי רשת שאמורה לכלול שירותים סוציאליים שיטפלו בהם, דיור ציבורי זמין על מנת שלא ייזרקו לרחוב, שירותי רפואה ציבורית הולמים שירפאו אותם, שירותי תעסוקה שיפנו אותם לעבודה מתאימה וקצבת ביטוח לאומי שתאפשר להם להתקיים עד שייקלטו במקום עבודה. במדינה כזו נמדדים החמלה והמוסר של חברה, ולא פחות מכך,היכולת לשקם את מי שכשל, ולאפשר לו לחזור ולהיות אזרח עצמאי ותורם לחברה.

ישראל הוקמה על אתוס סוציאליסטי של מדינת רווחה התומכת בכל אזרחיה, ובעשורים הראשונים לקיומה אף התגאתה בכך. בניגוד לאיומים הקבועים מצד הכלכלנים הניאו-ליברליים - כאילו השקעות מסוג זה מדרדרות את המשק למיתון – באותם עשורים ראשונים דווקא ידעה ישראל את הצמיחה המרשימה ביותר בתולדותיה, במקביל לקיומה של מדיניות רווחה מפותחת.

במקרה של משה סילמן, רשת ההצלה כבר לא תפקדה, או שבכלל לא היתה שם. זו לא תולדה של שרירות לב מצד איזה פקיד שהתרשל במילוי תפקידו – גם אם ייתכן שמשה נתקל פה ושם באדם שהתעמר בו. נראה כי במקרה הזה כל מערכות המדינה – שירותי הרווחה, התעסוקה, הבריאות וביטוח לאומי - כשלו בטיפול בו. המקרה של משה סילמן מעיד כאלף עדים שהבעיה היא באופי ניהול המנגנון עצמו. תת-תקצוב מתמשך והזנחה מכוונת, שנובעים מהתפישה הניאו-ליברלית לפיה המערכות הסוציאליות הן "איש שמן" המעיק על המגזר העסקי - הובילו את משה סילמן להצית את עצמו. קידוש ההון וה"צמיחה" ניצח את הזנת צרכיו הבסיסיים של האזרח הקטן; זוהי האידיאולוגיה שהנחתה את רוב חברי ממשלות ישראל בשני העשורים האחרונים, באופן מודע ומכוון, בהתבטלות אל מול לחצי בעלי ההון. משה סילמן הוא קורבן של מדיניות זו.

בלי קשר לנסיבות שהביאו את משה סילמן לבצע בעצמו את המעשה הנורא, עצם העובדה שדבר כזה התרחש הוא פעמון אזהרה אחרון לפני קריסה. כבר שנים רבות שבשביתות עובדי השירותים הציבוריים בישראל הנושא הראשון שמעלים השובתים הוא לא שכרם, אלא ההזנחה ותת-התקצוב מהם סובלות המערכות בהן הם עובדים. עובדי הציבור לא דורשים רק לקבל שכר הולם, אלא עוד לפני כן: שמדינת ישראל תדאג לאזרחים אותם הם אמורים לשרת. טענות אלו חזרו במאבקם של העובדים הסוציאליים,  של האחיות ועובדי הסיעוד, של הרופאים, של מכבי האש ושל המורים.

ההצתה העצמית של משה סילמן היא מעשה מחריד – שהיה יכול להימנע, אם מדינת ישראל הייתה דואגת לתחזק כראוי את רשת ההצלה שאמורה היתה לתפוס אותו.היא לא עשתה כן, ונתנה לו לצנוח אל התהום.

יואב אברמוביץ' הוא מנהל הפקות בקרן יהושע רבינוביץ' לאמנויות וסטודנט להיסטוריה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו