בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לדו"ח הזה חיכינו

238תגובות

זאת בטח בדיחה. מישהו בבית המשפט העליון חושב שלא סבלנו מספיק והחליט למתוח אותנו בצורה אכזרית. הדו"ח של השופט בדימוס אדמונד לוי הוא כל מה שלא העזנו לחלום עליו, כל מה שהאמנו במשך שנים ונתקלנו שוב ושוב בחומות: של בית המשפט, של שר הביטחון, של אירופה, של ארצות הברית, של התקשורת, של השמאל. כולם אמרו לנו, אתם פושעים, אתם גזלנים, אנחנו נעשה ככל יכולתנו להעיף אתכם ולהרוס לכם. ויכולת יש לנו למכביר.

ואז בא הדו"ח הזה, ולא רק שומט את השטיח, אלא מפיל את הבניין על יושביו. הוא אומר שלא רק שדיני החוק הבינלאומי העוסקים בכיבוש, אינם חלים על יו"ש, אלא גם שליהודים יש זכות להתיישב שם. זה כתוב בספר בראשית מיליון פעמים, אני יודעת, אבל איכשהו זה נשמע נהדר כשאומרים את זה בחדשות.

ושאף אחד לא יגיד שזה דו"ח פוליטי. הרי חיבר אותו שופט עליון, לא? ועורכת הדין טליה ששון, זאת שמיררה את חיינו זמן כה רב ואני מקווה שכעת הדו"ח שלה יימחה, זאת לא ההיא שרצה ברשימה של מרצ? אז כדאי לא להעלות את הטיעון הפוליטי.

מה שאומר הדו"ח בקשר למאחזים, שבתקשורת נהנו במשך שנים לכנותם "בלתי חוקיים", הוא שהם לא כל כך בלתי. כלומר, כל מה שנבנה על אדמות מדינה, יש להכשיר. כי אלה אדמות מדינה. מדינת ישראל. ואלה אזרחי ישראל, יהודים ציונים שבשבילם הוקמה המדינה הזאת. והם היחידים בארץ שעדיין מקימים יישובים, אז צריך לעזור להם, לא להפריע. גם לי קשה לכתוב את זה בלי לגמגם. כי כמו שבנימין נתניהו אמר, אלה דברים שכבר ידענו ושכחנו. כל כך התרגלנו להילחם ועכשיו אומרים לנו שאנחנו צודקים, שצדקנו לאורך כל הדרך.

פתאום מותר לנו לבנות בלי הצורך להתעניין מי שר הביטחון ומה דעתו הפוליטית. פתאום אנחנו אזרחים רגילים, וכמו בצד השני של הקו הירוק, אנחנו צריכים רק אישור של ועדת התכנון, לא של נשיא ארצות הברית. אנחנו יכולים לבנות כי זאת זכותנו הפשוטה, המוסרית, ההגיונית. יהודים בארץ ישראל.

ואז מגיע נשיאנו ומספר לנו, בטקס ממלכתי לזכר חוזה המדינה הזאת, של היהודים, שההתנחלויות מסכנות משהו. הנשיא הזה, שזכויות רבות לו, בעיקר כמקים התנחלויות רבות ומשגשגות, דווקא הוא בוחר לבייש את נעוריו ואת מוסד הנשיאות שאין ממלכתי ממנו, ולדבוק בחצי הסהרורי יותר של חייו, זה שהביא עלינו את האסון של הסכמי אוסלו, ולהמשיך להתעלם מהעובדות כשהן לא מסתדרות עם האג'נדה שלו ושל השמאל הקיצוני.

כל החיים דקלמנו שאין מדינה בעולם הטוענת בעלות על יהודה שומרון ועזה ולכן לא ייתכן שהן כבושות. ושאם הערבים התחילו מלחמה שמטרתה היתה להשמיד אותנו והפסידו בה, איך הם יכולים לדרוש את השטח חזרה. אפילו ילדים מבינים שאם הם מפסידים באג'ואים הם לא יכולים להגיד "פוס" ולקחת את האג'ואים שהפסידו. רק כשגדלים הדברים נראים אחרת כנראה. תודה לך, השופט לוי, שהזכרת לכולנו את מה שידענו. נעים להיזכר.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו