בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כן לשירות חובה בקהילה

13תגובות

הדיון הרוגש סביב דו"ח ועדת פלסנר מוצדק כאשר מדובר בהמלצות לגיוס החרדים, אך בנוגע לערבים הוועדה לא חידשה דבר. הדו"ח ממליץ לעודד צעירים ערבים להתנדב לשירות אזרחי, אולם שירות כזה קיים ופועל גם היום. הדעות בקרב המנהיגות הערבית בנוגע אליו חלוקות. מקצת המנהיגים מעודדים את הצעירים להשתלב בשירות האזרחי, חלק אחר של המנהיגות מתנגד ומנהל קמפיין נגדו.

כחוקר העוסק בסוגיות של פיתוח חברתי בחברה הערבית בישראל, לא ברורה לי הסיבה להתנגדות לשירות חובה בקהילה המיידית או בסביבתה במשך שנה או שנה וחצי. אין בעיני כל היגיון, פטריוטי, פוליטי, חברתי, תרבותי או אנושי, בהתנגדות כזאת. להיפך: ברור לי שכפי שכל צעיר מקבל מקהילתו, כך מחובתו גם לתת לה.

עמדתם של חלק מהפוליטיקאים והפעילים הערבים נעדרת יוזמה ואיננה מבטאת נכונות לקבל אחריות. בכך היא מצטרפת להיסטוריה ארוכה של אימפוטנטיות בחברה הערבית. בהתנגדותה המנהיגות משלבת ידיים עם המדינה, שאינה מעוניינת להשקיע בצעירים הערבים ולאפשר להם להתארגן, לשרת את קהילתם וליהנות מתקופת הכשרה שמכינה אותם לעתיד ואף מעניקה להם תגמולים מכוח חוק, מקילה על הקבלה לאוניברסיטאות ולמקומות עבודה, מזכה בזכויות בדיור ועוד. מחובתם של המנהיגים הערבים בישראל להיאבק למען יישום הרעיון.

סביר להניח שוועדת פלסנר נרתעה מהתמודדות עם שאלת השירות האזרחי לערבים גם בגלל ההתנגדות הזאת, אך בסופו של דבר הוועדה עשתה גם שיקול של רווח והפסד: למה להשקיע בצעירים הערבים כ 150 מיליון בשנה לפי הערכה מאוד שמרנית (הסכום יכול להגיע לחצי מיליארד אם מפעילים מערך רחב ומקיף), אם היא יכולה להשקיע את הכספים הללו בחברה היהודית? אולם המדינה אינה יכולה להתנער מאחריותה כלפי אזרחיה הערבים.

אני קורא בזאת לארגוני זכויות האדם והאזרח לעתור באופן מיידי לבית המשפט העליון בדרישה לחייב את המדינה להנהיג "שירות בקהילה" לכל צעיר ערבי שמלאו לו 18 שנים. כפי שהיא משקיעה בכל צעיר יהודי, על המדינה להשקיע כספים ומאמץ ארגוני בצעירים הערבים.

הרעיון פשוט וישים: משרד העבודה והרווחה הוא המשרד המתאים לניהול שירות קהילתי ביישובים, והוא אשר יפקח על העבודה, בדיוק כפי שהוא עושה היום. בכל רשות מקומית תוקם ועדה שתכלול את ראש הרשות, חברי מועצה, נציגים ממחלקות הרווחה, הספורט והחינוך, ונציגי ציבור, ותהיה אחראית על הכנת תוכנית לארגון העבודה הקהילתית של בוגרי בתי הספר התיכוניים. כל תוכנית כזאת תתנהל בשתי רמות: מישור עיוני, שכולל תוכניות הכשרה, הכנה ללימודים גבוהים, לימוד טכניקות ניהול בסיסיות ומעורבות קהילתית, ומישור מעשי הכולל איתור תחומי פעילות, ואת הפעלת הצעירים.

לכל יישוב ערבי יש היום רשימה ארוכה של צרכים, ועשרות תחומי עניין רלוונטיים שצעירים יכולים לעסוק בהם: מחינוך פרטני לתלמידי בתי ספר, דרך פעילות קהילתית, ארגון פעילות תרבות וספורט ועד סיוע לחולים במרפאות ובתי חולים, הכוונת התנועה בתוך היישובים ואף סיוע בשמירה על הניקיון, על הרכוש הציבורי ועל הביטחון האישי של התושבים.

שירות בקהילה איננו קשור לדיון על זכויות וחובות. כולנו מכירים את מצבם של הדרוזים. הם מופלים בגלל היותם ערבים/לא יהודים, ללא קשר לחובות, שאותן הם ממלאים באדיקות. שאלת השוויון היא שאלה מורכבת, מקיפה ועמוקה, ויידרשו מאמץ ושנים ארוכות של פעילות כדי לטפל בה. שירות חובה בקהילה הוא בראש ובראשונה כלי לארגון הצעירים הערבים, להכשרתם ולהעמקת המחויבות שלהם כלפי חברתם והאתגרים העומדים בפניה. מדובר בזכות, ומסמוסה על ידי המדינה הוא עוד סוג של אפליה כלפי הציבור הערבי, הפעם בעזרתם הנדיבה של מנהיגיו.

ד"ר גאנם מלמד בבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו