עדו רוזנצוייג ויובל שני
עדו רוזנצוייג ויובל שני

הכנסת אימצה בשבוע שעבר בקריאה שנייה ושלישית תיקון בן שורה אחת לחוק סדר הדין הפלילי: "בחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) התשס"ב, 2002, בסעיף 17, במקום 'תשע שנים' יבוא 'שתים עשרה שנים'". הוראת חוק זו מאריכה בשלוש שנים נוספות את הפטור למשטרה ולשב"כ מחובת התיעוד החזותי (וידיאו) או הקולי (אודיו) של חקירות חשודים בעבירות ביטחון (קיימת עדיין חובה לבצע תיעוד בכתב של החקירה). חקירת חשודים בביצוע עבירות ביטחון תמשיך להתבצע איפוא בלא תיעוד אודיו-ויזואלי, וזאת בשונה מחקירתן של עבירות חמורות אחרות.

תכליתו העיקרית של תיעוד קולי וחזותי היא הגנה על זכויות הנחקר והבטחת תקינותה של החקירה. התיעוד מקטין את ההסתברות להפעלת אמצעי חקירה בלתי חוקיים נגד הנחקר, ומפחית את החשש למתן הודאות שווא. לתיעוד כזה משמעות מיוחדת בנסיבות שבהן החוק בישראל מאפשר לרשויות החקירה לדחות את הבאתם של חשודים בעבירות ביטחון בפני שופט, כמו גם למנוע את פגישתם עם עורכי דינם.

מדור הזירה

במצבים אלה הפטור מתיעוד משלים את תהליך בידודו של החשוד מהסביבה החיצונית, ויוצר תנאים נוחים במיוחד להפעלת אמצעי חקירה פסולים, לרבות שימוש באמצעים אלימים ואיום באלימות, העשויים להוביל למתן הודאות שווא.

ההצדקות המצויות בבסיס החוק - הצורך בשמירה על סודיות שיטות החקירה הייחודיות של מערכת הביטחון ועל זהות החוקרים ומשתפי פעולה אשר לוקחים חלק בחקירה - אינן משכנעות כלל ועיקר. ראשית, חשיפתם של מאות נחקרים לאורך שנים רבות לשיטות החקירה של גורמי הביטחון מפחיתה מחשאיותם. קשה להניח שדווקא התיעוד האודיו-ויזואלי (ולא התיעוד הכתוב) יחשוף את שיטות החקירה הללו.

שנית, היה אפשר לקבוע הסדרים מיוחדים בחוק שיבטיחו את אי-פרסומן של קלטות התיעוד - אף לא לחשוד ולעורך דינו. ההסדר בחוק הפוטר כליל מחובת תיעוד אודיו-ויזואלי הוא גורף מדי ומכאן בלתי מידתי. ושלישית - העדר תיעוד אודיו-ויזואלי עומד לא רק בניגוד לאינטרס הציבורי לשמור על זכויות הנחקר, אלא גם מעודד העלאת טענות סרק מצד נחקרים על הפעלת אמצעי חקירה פסולים נגדם, שגרמו להם לדבריהם להודות למרות חפותם.
הצורך החיוני בחקירה מהירה ויעילה של חשודים בעבירות ביטחון כבר גרם בעבר לגופי ביטחון בישראל לעשות שימוש באמצעי חקירה פסולים, ולחלץ הודאות שווא מחשודים. יש להצר על כך שהכנסת האריכה שוב את תוקפו של חוק, שתוצאתו הצפויה עלולה להיות הגדלת הסיכויים לפגיעה לא מוצדקת בזכויות חשודים ובאינטרס הציבורי שבפיקוח על החקירות.

עו"ד רוזנצוייג הוא חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה; פרופ' שני הוא עמית מחקר בכיר במכון, ומרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ