הקונצפציה של הקונספירציה

אורי בר יוסף
אורי בר יוסף
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אורי בר יוסף
אורי בר יוסף

חסידי תיאוריות קונספירציה מאמינים שאלביס פרסלי עדיין עמנו. הם משוכנעים, שיצורים מכוכבים אחרים נוחתים מדי פעם על כדור הארץ ואף חוטפים בני אדם, שיצחק רבין נרצח על ידי שמאלנים וכי מי שעמד מאחורי פיגועי הטרור בארצות הברית ב-11 בספטמבר, לא היה אלא המוסד.

ייתכן שאורי מילשטיין מאמין בתיאוריות קונספירציה, או שהוא פשוט לא קורא את החומר הזמין בבואו לנסות ולהבין מה באמת קרה ערב מלחמת יום הכיפורים. התוצאה נראתה במאמרו "הקונצפציה חיה ובועטת" ("הארץ", 18.7). ככל קונספירטור טוב, הוא מתעלם ממטען הידע הקיים, ממציא סדרת טענות חסרות בסיס, הופך אותן לעובדות ואז יש לו במי להשתלח ובמה להתהדר.

גם בעברית, גם בערבית: זירת הדעות הדו-לשונית של "הארץ"

לכן ראוי להציג בפניו את העובדות בצירוף הזמנה: נסה להפריך את העובדות האלה ולא להיתלות בסברות כרס ומשאלות לב.

שורשי הקונצפציה לפיה המצרים יעשו טעות אם ייצאו למלחמה מבלי שתהיה ברשותם תחילה היכולת לנטרל את עליונות חיל האוויר הישראלי, אינם בשנת 1971, כאשר אשרף מרואן נתן לה לראשונה אישוש באמצעות מידע ממוסמך על החשיבה האסטרטגית בקהיר. כבר בדיוני מטכ"ל של צה"ל בסוף 1968, קבעו אנשי חיל האוויר שאם המצרים ינסו לחצות את התעלה בלי לנטרל קודם את חיל האוויר, הם יובסו.

מתברר שכך חשבו גם המצרים. יש לכך ביטוי בזיכרונותיהם של הנשיא אנואר סאדאת, מתכנן המלחמה הרמטכ"ל סעד א-שאזלי ואחרים. כלומר, כל מה שהעביר מרואן בעניין תפישת המלחמה המצרית, שנהפכה לקונצפציה של המודיעין הישראלי, היה נכון בזמנו. כך גם קבעה ועדת אגרנט בדו"ח הגלוי שלה ב-1975.

באוקטובר 1972 חל שינוי בתפישה הזאת. סאדאת הבין שאינו יכול להמתין עוד למפציצים ולטילי קרקע-קרקע, שהסובייטים לא סיפקו, והחליט לצאת למלחמה מיד. בישיבה סודית הוא הודיע על כך לצמרת הביטחון המצרית ב-24 באוקטובר. כעבור כשבוע וחצי נפגש מרואן עם מפעיליו ומסר להם על ההחלטה. הוא גם הביא אתו את פרוטוקול הישיבה.

בעקבות זאת הודיע משה דיין בישיבת הממשלה ב-26 בנובמבר, שהגיע מידע על כך שמצרים מתכוונת לחדש את האש עד סוף שנת 1972. זה לא קרה בפועל מפני שסאדאת, כפי שידוע היום (ומרואן מסר על כך גם אז), שוכנע על ידי אנשי הצבא שנדרשות הכנות רציניות יותר למלחמה.

הכנות אלה הושלמו לקראת מאי, ונקבע תאריך למלחמה - 19 במאי 73'. גם על כך דיווח מרואן ודיווחו גם מקורות אחרים, שאיש אינו חושד שהיו סוכנים כפולים. בדיון ב-18 באפריל 1973 אצל ראש הממשלה גולדה מאיר, העריכו דיין ודוד אלעזר (דדו), שאכן, פני מצרים למלחמה. הם כבר התנתקו מהקונצפציה ובהתאם למידע החדש שסיפק מרואן, חשבו שמצרים לא תמתין לטילים ולמטוסים.

מי שלא היה מוכן לוותר על הקונצפציה היה אלי זעירא. גם באותה ישיבה הוא העריך שהמצרים לא מתכוונים לפתוח באש. המלחמה לא פרצה במאי משום שהסורים הודיעו למצרים שעדיין אינם מוכנים והם סיכמו יחד לפתוח במלחמה כמה חודשים אחר כך.

כשהחלו ההכנות למלחמה ומידע על כך זרם לאמ"ן, זעירא המשיך לדבוק בקונצפציה שכבר שנה קודם אבד עליה כלח. צעירים רבים שילמו בחייהם בשל אטימותו למידע חדש שהראה כי הוא טועה, ובמיוחד משום ששיקר לדיין ולדדו כשנתן להם להבין שאמצעי האיסוף המיוחדים שאמ"ן הכין במצרים, במטרה לקבל התרעה על מלחמה, אכן פועלים. בפועל הוא אסר על הפעלתם למעט "ניסוי כלים" של כמה שעות, שממנו לא הופק מודיעין. מכיוון שדדו ודיין סברו שהאמצעים פועלים אך אינם מניבים התרעה, התחזקה הערכתם שמצרים לא תפתח באש.

מילשטיין גם בונה תיאוריית קונספירציה שלמה בעניין מניעיהם של מי שפועלים להעמדתו לדין של זעירא על שחשף בפני עיתונאים ישראלים וזרים את זהות המקור שבזכות התרעתו ברגע האחרון, ההפתעה לא היתה מלאה. ללא התרעת מרואן מה-5 באוקטובר, אבידות צה"ל במלחמה היו הרבה יותר גדולות.

מילשטיין לא פנה אלי, וככל הידוע לי גם לא לצבי זמיר, יוסף לנגוצקי ועמוס גלבוע, כדי לברר את נימוקי בקשתנו. לא מדובר ברדיפה אישית אלא בדרישה לעשיית דין במי שביצע עבירות ביטחון שדה חמורות מאין כמותן. אבל זה שמילשטיין לא פנה באמת אינו דבר מפתיע. מי שמאמין בקונספירציה לא נותן לעובדות לבלבל אותו.

פרופ' בר-יוסף מלמד במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת חיפה

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ