כולנו סופרנו

קובי ניב
קובי ניב
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
קובי ניב
קובי ניב

מוזר, ואולי דווקא לא. שתי חברות הטלוויזיה בתשלום, בעלות שמות השחץ "כן" ו"חם", משתמשות במסעות קידום המכירות העצמיים שלהן בדמויות טלוויזיוניות של מאפיונרים, ראשי משפחות או ארגוני פשע: "יס" בטוני סופרנו מאמריקה, ו"הוט" בחיקוי הישראלי המקורי (אורגינל מכפר סבא) – "הבורר".

מדוע בחרו שתי חברות תקשורת מתחרות לכאורה (כי לך תדע, בסוף יתברר ששתיהן שייכות לאחיין של איזה ממונה ואחותו), לעשות שימוש לצורכי פרסום דווקא בשתי דמויות-מודל של גנבים, סוחרי סמים, שודדים, סרסורי זונות, רוצחים ושאר מרעין-בישין?

מדור הזירה

במאמרים מלומדים יודעים החוקרים לספר שסרטי המאפיה למיניהם, למן "הסנדק" בקולנוע ועד "הסופרנוס" בטלוויזיה, הם בעצם ביקורת חתרנית וקטלנית (חה-חה) על השיטה הקפיטליסטית. שהרי המאפיונרים, כמו הקפיטליסטים, אינם בוחלים בשום אמצעי, בטח שלא בהריגת באנשים, כדי להגיע למטרה המקודשת, שהיא כמובן לעשות כמה שיותר כסף.

אלא שמעט מאוד ממאות מיליוני הצופים בטלוויזיה קוראים מאמרים מלומדים. ובגלל זה, כנראה, הם לא ממש הפנימו את המסר החתרני האנטי-קפיטליסטי. תחת זאת, רובם ככולם מזדהים ונפעמים עד כלות מדמויותיהם המזהירות של הפושעים המצליחים. מה גם שכל הפושעים הגדולים בסרטים, בדיוק כמו הטייקונים האמיתיים בחיים, מקפידים קלה כבחמורה בכל מצוות המ"מים הקדושים של ז'בוטינסקי, ר' נחמן והרנטגן - משפחה, מולדת ומורשת (לאשכנזים), או מסורת (למזרחיים). והמהדרין אף מוסיפים, לפי העדה, גם מזוזה, מריה, מוחמד או מנדולינה.

כלומר, אם מכרת סמים לילדים או נשים לזנות, ועשית מזה כסף - סבבה. אבל אם בגדת באשתך או לא עשית קידוש, מות תמות על קידוש שם משפחת הפשע ברבים. כי המאפיונרים בסרטים, כמו הטייקונים בחיים, יש להם ערכים.

את אלו אנחנו מעריצים. אתם אנחנו מזדהים. שהרי אחרת לא היו חברות הטלוויזיה שמות עליהם כל כך הרבה כסף. הם הרי יודעים, הם עושים מחקרים. הם בוחנים כליות ולב בסקרים. לא סתם הם בחרו בטוני סופרנו ולא בדוקטור האוס, בבורר ולא בחנוך דאום, כדי שיקדמו אותם כך שיוכלו לעשות כמה שיותר כסף.

להם אנחנו רוצים להידמות. כמו הפושעים הגדולים האלה עם הערכים אנחנו רוצים להיות. הפעילים של המחאה אין להם מושג על מה הם מדברים. אף אחד לא רוצה שכר הוגן, שישלמו לו כמו לשכן ושיהיה לו איזה חור לגור בו או לחנות. מה פתאום? כולנו רוצים להיות סופרנו או הבורר, או מינימום ראש הממשלה - לעשות בוחטות, לא חשוב איך, לקבוע בהינף יד גורלות של אנשים, וגם להאמין בערכים - אלוהים, משפחה, ארץ ישראל וכל זה - ולפחות להיות פקיד בביטוח לאומי, שגם הוא יכול, בדיוק כמו טוני סופרנו, להרקיד איזה נכה בלי רגל, כדי שיוכיח שהוא לא יכול ללכת בלי פרוטזה.

כי את האשליה הזאת, שכל אחד מאתנו יכול להיות טוני סופרנו, ולא את האמת המרה שכולנו יכולים בעיקר להיות משה סילמן, מוכרת לנו הטלוויזיה המסחרית, שהיא, אם לא הבנתם, זרוע התעמולה של הקפיטליזם. צפייה מהנה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ