${m.global.stripData.hideElement}

 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אריאל כחלון ראווה

136תגובות

אריאל, העיר האוניברסיטאית החדשה, היא הסמל וחלון הראווה האמיתי של ישראל. אכן, העיר המצויה כ-20 קילומטרים ממזרח לקו הירוק, נועדה מלכתחילה לתקוע טריז בגדה המערבית כדי שכינון מדינה פלסטינית בת קיום יהיה בלתי אפשרי. הדרך שבה הפכה המכללה המצויה בה לאוניברסיטה ממשיכה את דרכה של העיר ומסמלת את דפוסי החשיבה והפעולה המעוותים של הממשלה.

המכללה מייצגת גם את סדר העדיפויות הישראלי האמיתי. מעמדה שונה בגסות, מתוך דריסת הכללים האקדמיים והתעלמות בוטה מאמות המידה המקובלות באוניברסיטאות הישראליות.

אבל אין לראות בפעילותם של שר האוצר, יובל שטייניץ, ושר החינוך, גדעון סער, ביטוי לשחיתות פוליטית רגילה. הם לא באו סתם לקנות את קולותיהם של פעילי ליכוד מהשטחים, אלא ביקשו לתרום את חלקם לסיפוח הגדה המערבית. לשם כך אין בעיניהם מחיר גבוה מדי. הכל מודעים לעובדה שבניית אוניברסיטה יש מאין מחייבת אמצעים אדירים, הן במונחים של תקציבים והן במונחים של כוח אדם. הכל מבינים שאוניברסיטה באריאל תמשוך את המערכת כולה כלפי מטה ותהיה כתם על המוניטין של המדע והמחקר הישראליים.

הקמת מוסד אקדמי על ידי הזרוע ההתנחלותית המכונה מל"ג יו"ש, גוף שעצם קיומו מבזה את העולם האקדמי הישראלי, גם תהיה פתח ועילה לחרם בינלאומי נרחב. עד כה, ניסיונות שונים להטיל חרם על מוסדות אקדמיים ישראליים נכשלו בזכות מעמדם האישי של החוקרים הישראלים. האמת היא, שמי שבלם והדף את החרם ביעילות היה השמאל. הגיע הזמן להעביר משימה זו לידי האוניברסיטה החדשה ופטרוניה.

מעניין אם השופט אדמונד לוי, שעמד בראש ועדה שקבעה כי הגדה המערבית אינה שטח כבוש, יוכל להשיב על שתי שאלות שעד כה נעלמו מעיניו: מה המשקל שיש לייחס לרצונה של האוכלוסייה הכבושה בקביעת מעמדם של השטחים, ומהו בדיוק מקור סמכותו של הכובש לרמוס את זכויותיה להגדרה עצמית.

לממשלה אין ולא יהיה כסף לשכן את דרי הרחוב, מפני שמבחינה לאומית הם אנשים חסרי תועלת, אבל כל משפחה במגרון תעלה למשלם המסים קרוב לשלושת רבעי מיליון שקל נוספים, כי בעיני הליכוד זוהי משמעותה האמיתית של הציונות. שטייניץ וסער לא באו לכנסת ולממשלה כדי לעשות שלום, לשמור על ההשכלה הגבוהה שהוקמה במאמץ של דורות או לקיים כאן מדינת רווחה אמיתית, אלא כדי לכבוש את הארץ כולה. הם לא רק יראים מפני המתנחלים, הם המתנחלים עצמם.

על האופוזיציה אי אפשר לומר דברים דומים, אבל - וכאן טמונה הבעיה האמיתית של הפוליטיקה הישראלית - למנהיגיה אין את האומץ להתנתק מהעבר. כל מתנגדי השלטון יודעים שהימין מצעיד את ישראל לדו-לאומיות שתחסל את עצם הרציונל של קיומה, אבל כולם שבויים באותה קונצפציה אומללה, שלפיה קיים קונסנסוס סביב השטחים ולכן מי שחפץ חיים אסור לו לשלול את ההתנחלות.

אבי התפישה הזאת היה שמעון פרס, אביר אלון מורה, ממשיכה היה אהוד ברק, שאנחנו חייבים לו את האינתיפאדה השנייה, ועכשיו נטלה את הלפיד שלי יחימוביץ'. מדוע צריכה אשה מוכשרת זאת להעמיס על כתפיה את כל כישלונותיה וטעויותיה הענקיות של מפלגת העבודה לדורותיה? מדוע החליטה לצעוד בשביל ששירטטו שני העריקים בשעה שההיגיון הפוליטי והחובה המוסרית חייבו התייצבות חד-משמעית, כוללת ונחושה מול הימין? פחדנות, גם אם היא עוטה גלימה של תחכום, מעולם לא נחשבה מרשם לניצחון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#