בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשת ניסו שחם: הכח והפיתוי

15תגובות

אתרי החדשות מלאים כעת בידיעות בעניין חקירתו של מפקד מחוז ירושלים, ניסו שחם, בחשד לעבירות של הטרדה מינית, מעשה מגונה ובעילה אסורה בהסכמה שביצע לכאורה בשוטרות תחת פיקודו. ייקח זמן עד שהדברים יתבהרו, וכדאי להיזהר שלא למהר "לחגוג על הדם". אין לדעת עדיין האם ההאשמות נגד שחם נכונות או לאו, אבל אחד הנושאים שכבר עכשיו ברור שיעלה לדיון ציבורי בעקבות התפוצצות הפרשה הוא שאלת "הבעילה האסורה בהסכמה".

כמו במקרים קודמים של מרצים באוניברסיטה שהורשעו בקיום יחסי מין עם תלמידות או מעסיקים שניהלו יחסים אסורים עם עובדות, מדובר בנקודה רגישה, שמלהיטה את הרוחות. בהתנגשויות בין הפרה והפוסט-פמיניסטים לבין העמדה הפמיניסטית הקלאסית, עלולים ללכת לאיבוד ניואנסים משמעותיים שביכולתם להסביר, לפחות באופן חלקי, מה באמת לא בסדר במקרים שבהם בעל סמכות נכנס לקשר רומנטי ומיני עם אדם אחר, התלוי בו לפרנסתו או מבחינת עתידו המקצועי.

חשוב להבהיר שאנחנו לא מדברים על מקרים שאדם תקף מינית אדם אחר - שבהם האשמה היא ברורה - אלא דווקא על אותם מקרים שבהם מדובר ב"יחסים אסורים" בהסכמה. כוונתי להבהיר שהסיבה שהם "אסורים" קשורה באופן מהותי לכך שפעמים רבות מדובר בנזקים בלתי מכוונים, כאלו שבעל הסמכות לא היה רוצה כלל להסב.
ניקח לדוגמה את המרצה באוניברסיטה שמתאהב בסטודנטית שלו. גם אם המרצה עצמו סבור שרגשותיו כלפי הבחורה התפתחו כתוצאה מכך שהיא אדם מבריק ומעניין שלפניו עתיד אקדמי מזהיר, הרי שהבחורה עצמה (והסביבה שבה היא עובדת) עלולים להגיע למסקנה שרגשותיו של המרצה הם שגרמו לו להאמין ביכולות שלה, ולא להיפך. מדובר בהנחה שיש לה פוטנציאל חבלני עצום לגבי עתידה של האשה באקדמיה. אשה שמנסה להתקדם בעולם האקדמי חייבת לגייס הרבה אמונה בעצמה על מנת להצליח. צפויים לה אתגרים רבים גם בלי הספק העצמי – או חשדם של הקולגות שלה – לגבי האופן שבו הגיעה להישגיה ולמעמדה, ספק שעלול לרדוף אותה שנים.

אבל פגיעה בתחושת הערך העצמית של הצלע הנמצאת בעמדת החולשה אינה הבעיה הסמויה היחידה ב"יחסים אסורים" בהסכמה. יש עוד סיבה לכך שאנשים המואשמים בניצול כוחם לרעה נראים מופתעים בצורה אותנטית מהאשמות שמופנות כלפיהם. כשאדם נמצא בעמדת כוח, האגו שלו לרוב לא מתיר לו להבדיל בין איכויותיו האישיות לבין כוח המשיכה הנובע מעמדת הכוח שאותה הוא מאייש. כשמזכירה מתאהבת בבוס שלה נשאלה השאלה: האם היא מתאהבת באיש הספציפי הזה, עם הטעם הנורא במוסיקה והנטייה לעשות קנאקים באצבעות? או שהיא מתאהבת בבוס, כלומר במי שמתוקף מעמדו יש לו את היכולת לומר לאחרים מה לעשות, ולחלק שבחים ועונשים?

רובנו - אם נשים את עצמנו במצבו של הבוס - נעדיף לחשוב שהעובדת התאהבה בנו באופן אישי, ולא במעמד שלנו. לא נעים לנו להכיר בכוחו המפתה של הכוח שנמצא בידינו באופן זמני, ולפעמים גם מקרי.

אם מדובר בעיוורון שגברים נוטים לו יותר מאשר נשים? לא בטוח. אבל בינתיים המציאות היא כזו שמציבה יותר גברים בעמדות כוח מנשים, ולכן עליהם להיות יותר זהירים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו