טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לזמן מוגבל - מינוי לאתר ב-33 ש"ח לחודש בלבד  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מחרחרי הפייסנות

138תגובות

שפה קוטבית ננקטת באחרונה בוויכוח חסר עכבות: שפת "החרב החדה" המונחת על הצוואר ושפת "השחור שבדגלים" ("יציאה למלחמה", נאמר במודעה ב"הארץ", 10.8, "הינה הימור מופקר שמתנוסס עליה השחור שבדגלים"). את הראשונה, ההרפתקנית, מובילים שר הביטחון, ראש הממשלה, הרוב בקבינט ובשמינייה. בראש השנייה, האחראית והמאופקת, מתייצבים יורם קניוק, שולמית אלוני, סמי מיכאל ואחרים.

שפת "ההימור המופקר" מזכירה את אנגליה של נוויל צ'מברליין. ב"מלחמה", התריעו אינטלקטואלים חשובים ערב מלחמת העולם השנייה, "יש רק מפסידים". ו"טיימס" של לונדון, המאופק והנכבד שבעיתוני התקופה, כתב, שיש להעמיד לדין את מחרחר המלחמה וינסטון צ'רצ'יל ("היה עליכם לבחור בין חרפה למלחמה. בחרתם בחרפה, אך מן המלחמה לא תימלטו") ולירות בו, או לתלותו.

רק לאחר שגרמניה הפרה את הסכם מולוטוב-ריבנטרופ ותקפה את ברית המועצות קפצו הנאורים על עגלת המלחמה והאיצו באותו צ'רצ'יל להקיז את דמם של צעירי אנגליה. כמובן, כדי להציל את מבשרי עולם המחר.

שום מנהיג אינו יודע בוודאות עד כמה חדה החרב. גם את המשמעויות של תקיפה ישראלית - או איראנית - אפשר לנבא רק מסימולציות, הנערכות לרוב. והן משתנות ממשחק מלחמה למשנהו. אולם בסופו של דבר, אם יש למישהו מכלול הידע הצבאי, המדיני, הכלכלי והחברתי על מנת להחליט - זהו, בהגדרה, הדרג המדיני הבכיר. והדרג הזה הגיע כנראה למסקנות הפוכות מאלו של המומחים - שגם הם, כידוע, עושים ימים ולילות כדי ללמוד את נושא איראן על בוריו - דוגמת אחינועם ניני, ליה ואן ליר, הדרה לזר, חנה מרון, ארי פולמן ואוהד נהרין. כל אלה, ומומחים נוספים כמותם, חתומים על מודעת "השחור שבדגלים".

תובנה נוספת העולה מהמודעה: אלה שבעבר תמכו בהתלהבות במהלכים האסטרטגיים של אהוד ברק, כמו הבריחה מלבנון והכישלון בהדברת הטרור בתחילת שנות ה-2000, רואים בו עתה "מהמר מופקר", המצעיד את העם ובידו השחור שבדגלים למלחמת "תמות נפשי עם פלשתים". לשון אחר: לא המצב האובייקטיבי קובע, אלא המקובעות הפוליטית האידיאולוגית. שום מציאות סותרת אינה יכולה לשנות פיקסציה זו.

אנוכי הקטן, החסר אף את אלפית האינפורמציה שיש לחתומים על המודעה, מלא ספקות. ואלה העצימו כשראיתי שחתומים עליה אנשים הנמנעים מלהצטרף לחתימות עדריות - בהם יהושע סובול, רות ויעל דיין, אלון ליאל, נילי מירסקי וחסרי צבע פוליטי אחרים. שהרי, אמרתי לעצמי, אין להעלות על הדעת, שאנשים אלה, בהם כלות וחתני פרס ישראל, יתנסחו באופן כה קיצוני, אלא אם כן בידיהם מידע מוצק, שאין עליו עוררין, שהממשלה מובילה אותנו לחורבן הבית.

גם אם ראשי השלטון צודקים בהערכותיהם ובתוכניותיהם - מותר ואף חובה לתהות, אם ביכולתם, או ביכולת צמרת הצבא, לנהל מערכה כה גורלית. אני בין הספקנים. עיקר החלטותיהם האסטרטגיות בעבר היו שגויות. גם מנהיגותם לא היתה מזהירה. עם זאת קיים מרחק תהומי בין הטלת ספקות עניינית, המתעלה מעל למחלוקות פוליטיות ואישיות, לבין יצירת פאניקה על ידי שפה מופקרת, הלקוחה מעולם דימויים חסר בסיס וחסר אחריות.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות