חולשה בחינוך - איום בטחוני

איתן יודילביץ'
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
איתן יודילביץ'

בימים אלה כאשר הרוחות סוערות סביב תקציב 2013 ומערכת הביטחון דורשת תוספות נוספות כדי להתמודד עם האיומים הביטחוניים, ראוי להתבונן בדו"ח שפורסם במארס 2012 על ידי המועצה למדיניות חוץ בארצות הברית, שהתריע על המצב החמור של מערכת החינוך הציבורית האמריקאית והשלכותיו על הביטחון הלאומי.

את הדו"ח הכין צוות עבודה בראשות שרת החוץ לשעבר קונדוליזה רייס, ובשותפות עם איש חינוך בכיר מניו יורק, יואל קליין. הדו"ח מסביר את הקשר ההדוק בין חינוך יסודי ותיכוני לבין ביטחון לאומי בכך ,ש"על ילדי אמריקה להיות מוכנים לעתיד של עולם גלובלי" וכי "עליהם לשלוט בקריאה, כתיבה, מתמטיקה, מדעים, ללמוד שפות זרות, ללמוד על העולם ולרכוש הבנה של הערכים והמוסדות של אמריקה כדי להשתלב בקהילה ובמערכת הבינלאומית".

בדו"ח מודגש, כי ארה"ב זקוקה לאזרחים שמסוגלים להשתלב בשירות החוץ, במערכות המודיעין ובצבא, וכי תרומתם של אלה חשובה לא פחות ואף יותר מהצטיידות באמצעי לחימה. "למצב מערכת החינוך באמריקה השלכות על התחרותיות הכלכלית והחדשנות. אין מדינה בעולם במאה ה-21 שיכולה לבסס את ביטחונה על כוחה הצבאי בלבד. עוצמתה של מדינה במאה ה-21 תהיה תלויה בהון האנושי. כישלון בהכשרת הון אנושי מאיים על ביטחון אמריקה", מסכמים מובילי המחקר.

בין יתר הנתונים, הדו"ח משווה את המצב בארה"ב למצב במדינות אחרות על סמך מבחני פיז"ה. ארה"ב מפגרת אחרי מדינות OECD רבות, בהן פינלנד, יפאן ודרום קוריאה, הנמצאת בראש הטבלה והיא קרובה לרמה של פולין, פורטוגל והונגריה.
ומה ביחס לישראל? ישראל נמצאת ברמה נמוכה עוד יותר, אחרי יוון וקרוב לטורקיה. תוצאות המבחנים אינן עולות בקנה אחד עם תדמיתה ישראל כ"מדינת הסטארט-אפ", שרבים רוצים להשקיע בה בעיקר בשל עובדיה המוכשרים. כיצד ייתכן, שישראל נותרה כה רחוק מאחור?

בכנס "חדשנות בדור העתיד", שנערך באוניברסיטת תל אביב באפריל, התייחסו פרופ' דניאל זייפמן ופרופ' יצחק בן ישראל לתוצאות הדלות במבחני פיז"ה וטענו, כי מבחנים אלה אינם מתאימים לישראל מפני שהם בודקים בעיקר ידע ומשמעת. אני טוען, שטענות אלו הן בבחינת "השופט אשם". ברשימת המדינות המובילות במבחני פיז"ה נמצאות גם פינלנד, קנדה ויפאן, ולא רק דרום קוריאה וסינגפור – מדינות המאופיינות במשמעת גבוהה במיוחד של תלמידיהן. מכאן, שהמבחנים חשובים והמיקום הנמוך של ישראל בתוצאות הוא בהחלט מדאיג.

המשך העמדת הון אנושי איכותי ברמה מקצועית גבוהה ניתן להשיג רק בהשקעה בחינוך, החל בגיל הרך. כדי שיהיו פירות בעתיד, למען המשך שגשוג ההיי טק והכלכלה וכן למען החוסן הביטחוני, מוכרחים לבחון ולשנות את סדרי העדיפויות.

שר החינוך, גדעון סער, הסביר את התוצאות הנמוכות של ישראל בפערים הגדולים בין המגזרים השונים בחברה. לדבריו, ללא התוצאות של האוכלוסייה הערבית והמגזר החרדי, תוצאות שאר האוכלוסייה הן מעל לממוצע ה.OECD- זו בעיה, אך גם הזדמנות, כי במגזרים אלה יש פוטנציאל להון אנושי גדול, שאיננו מכירים ולא יודעים די על אודותיו.
ממשלת ישראל ניצבת לפני דילמות קשות בדיוני תקציב ,2013 שהפעם הן חריפות במיוחד בעקבות דו"ח טרכטנברג, שחייב שינוי עדיפויות והשקעה גוברת בתחומים חברתיים. הדו"ח האמריקאי מרענן ומחדד את הקשר ההדוק בין חינוך לביטחון לאומי ומלמד, שהשקעה בחינוך היא צעד אסטרטגי חשוב לא פחות מהצטיידות באמצעי לחימה, והיא חשובה באותה המידה כדי להתמודד עם האיומים הביטחוניים העתידיים.

ד"ר איתן יודילביץ הוא מנכ"ל קרן בירד – הקרן הדו-לאומית ישראל-ארה"ב למחקר ופיתוח תעשייתיים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ