בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משולחנו של ברק אובמה

54תגובות

אני עסוק כבר תקופה ארוכה בניסיון לפענח מה מניע את בנימין נתניהו ואהוד ברק בסוגיה האיראנית. נדמה לי שהבנתי. ההבנה הזאת אינה מנחמת אותי. לבי על הישראלים, המותקפים בכל בוקר בכותרת חדשה על התקיפה הישראלית הבלתי נמנעת באיראן. שמעתי שהם התחילו לפרסם אומדנים של מספר הקורבנות הישראלים הצפוי בעקבות תקיפה כזאת. אם הייתי עושה דבר כזה בוושינגטון, הקונגרס היה מדיח אותי מיד. למפקד העליון אסור לשדר תבוסתנות, ואסור לו גם להתהלל בהישגים קודם שהושגו.

נתניהו וברק, שניהם שבויים בחשיבה של קצה, ומשדרים, ביחסם לאיראן, מוחלטות חקוקה בסלע. אך כל אחד מהם מייצג קצה אחר של חשיבת מוחלטת. בקצה האחד ניצב ברק. פגשתי אותו לא פעם ולא פעמיים. הוא אדם בעל יכולת ניתוח מרשימה ושיטתית. הוא יודע לזהות כל משתנה במערכות מורכבות ביותר ולתאר את יחסי הגומלין ביניהם בצורה שאינה מותירה מקום לספק. אלא שהמערכות אצלו תמיד סגורות. לכל שאלה יש תשובה. לכל בעיה מתווה פעולה. על כל משתנה ניתן להשפיע, וכל מערכת יחסים אפשר לעצב להשגת התוצאה הרצויה. אצל ברק, השנינות מרובה מן הלמדנות, הדמיון הפורה גובר על העמקות. מהירות המחשבה של ברק היא שם דבר, אך לא כך התועלת המעשית שהיא מפיקה. נוכחתי לדעת, שחשיבה מהירה אינה תמיד טובה יותר מחשיבה זהירה ומחושבת.

בקצה השני ניצב נתניהו. איש חריף ומהיר תפישה. מנהיג מוכשר ורחב יריעה, גם אם הססן לפעמים. גם אתו שוחחתי לא פעם. כשחודרים מבעד לחומות שלו מגלים, שיש ציר אחד המניע אותו: גורל העם היהודי. אצל נתניהו, כל החלטה היא מפנה נוסף בדרמה הזאת. הכל נשפט בראי ההיסטוריה ובראי הנצח. נתניהו אינו מתיימר לענות על כל השאלות, כמו ברק, אבל תמיד תהיה לו תשובה לשאלה "זה טוב או רע ליהודים"?

ישראל של נתניהו ושל ברק מנסה לאחוז בשני הקצוות האלה בעת ובעונה אחת. מצד אחד, חשיבה טקטית למופת, המתכננת, מעצבת ומתפעלת, אך רודפת תמיד אחרי זנבה שלה. מצד אחר, סיפור על-זמני, השוכן מחוץ לשדה העלילה ומעבר לעקרון הממשות, שההווה ממלא בו, במקרה הטוב, תפקיד שולי אל מול הדרמה הנצחית. בעולם הקצוות של נתניהו וברק שום דבר אינו עומד להשתנות, ואין מקום לשום שאלה פתוחה.

הבעיה היא, כפי שאני נוכח לדעת מדי יום, שבעולמנו, הנתון לתהפוכות ולמשברים, מנהיגות ומדינה חפצות חיים צריכות לבחור בסדר יום המצוי בתווך, המקיים דיאלוג, שבו שום צד אינו מצפה לניצחון בנוק-אאוט על הצד שכנגד. הנהגות נבחנות ביכולת שלהן לנווט בתנאים של מציאות מתהווה, שבה שיתוף פעולה, תחרות ועימות שלובים זה בזה.

כשברק ונתניהו אומרים שתקיפת איראן היא בלתי נמנעת, הם חושפים עד כמה העולם המשתנה סביבנו השאיר אותם מאחור. נתניהו וברק מתפתים להמציא איראן משלהם, אלא שאני יודע כמה מהלך כזה הוא מסוכן ושרירותי. אינני משוכנע שלא צריך לתקוף באיראן. אבל אני סמוך ובטוח, שאסור לתקוף על תקן של נביאי זעם, הצודקים תמיד. גם אם נתניהו וברק יצליחו להשמיד את המתקנים שיפציצו, ההתעלמות שלהם מן העולם כפי שהוא מתנהל היום לא תוביל את ישראל להפי אנד.

ככל שאני יכול להתרשם, מי שבישראל מבינים כרגע את העניינים לאשורם הם אנשי הדרג המקצועי, הצבאי והביטחוני, המראים עמידה מקצועית מול עמדות הקצה שבהן אוחזים ברק ונתניהו. כשהתמניתי לנשיא, נדרש לי זמן להבין עד כמה אנשי הדרג המקצועי שלי רגישים למציאות החדשה. אין להם ברירה אלא להיות רגישים. יש לישראל הרבה מה להפסיד, אם קברניטיה לא יידעו לקרוא את המציאות כהווייתה.

פרופ' משעל הוא ראש הקתדרה לממשל בחוג למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו