בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הסטודנטית והאלוף

71תגובות

האלוף איתן דנגוט מעולם לא פגש את ענדליב שחאדה, אבל הקריירות של שניהם - האחד קצין בכיר היושב בקריה בתל אביב, השנייה מנהיגה פלסטינית היושבת בעזה, ועוסקת בקידום זכויות נשים - כרוכות זו בזו.

שחאדה קיוותה שהאלוף דנגוט, בתפקידו כמתאם פעולות הממשלה בשטחים, יאפשר לה להמשיך בלימודי התואר השני שהתחילה לפני 13 שנה באוניברסיטת ביר זית, בתוכנית ייחודית ללימודי מגדר. משאלתה לא היתה מופרכת: כשבג"ץ דן בה בחודש מאי הוא הנחה את המדינה לשקול שנית את הסירוב בעניינן של שחאדה וכמה סטודנטיות נוספות, רובן פעילות זכויות נשים בעזה.

כשהמדינה התעקשה, בג"ץ אף הוציא צו על תנאי. מקור נוסף לאופטימיות של שחאדה היה החלטה קודמת של דנגוט, לאפשר לה להגיע לסדנה משותפת עם פעילות לזכויות אדם משווייץ שנערכה ברמאללה ביולי אשתקד. החלטה זו מגלה שהשב"כ אינו רואה איום ביטחוני בכניסתה לישראל, ושנושא לימודיה - קידום זכויות נשים - מוכר ככזה שמצדיק הענקת היתר, גם במסגרת מדיניות שבאופן מוצהר מגבילה את המעבר מעזה לגדה.

ובכל זאת, בסופו של דבר דנגוט הודיע לבג"ץ שהוא עומד בסירובו לאפשר לשחאדה להגיע ללימודים, "בשל שיקולים ביטחוניים ומדיניים כבדי משקל". בכך הוא החזיר את הנושא לבית המשפט העליון, אשר יתבקש להכריע האם לקבל את אותם שיקולים, או לחייב את המדינה לחרוג מהאיסור הכללי בעניין הסטודנטיות.

קרוב לוודאי שדנגוט אינו מוטרד דווקא משחאדה וחברותיה, אלא הוא חושש מכרסום באיסור הגורף שהוטל על מעבר של תושבי עזה לגדה המערבית לצורך לימודים אקדמיים. מאז שהוטל האיסור עם פרוץ האינתיפאדה השנייה בספטמבר 2000, אושר מעבר כזה לשלושה סטודנטים בלבד בקיץ 2010, כמחווה לארצות הברית אשר העניקה להם מלגות לימוד. מערכת הביטחון ממשיכה, אם כן, להתעלם מהמלצה של בג"ץ משנת 2007, לאפשר חריגים לאיסור הכללי על מעבר סטודנטים. זאת, בעוד שבמעבר ארז נרשמות בכל חודש יותר מ-4,000 כניסות לישראל של פלסטינים מעזה, כמחציתם של אנשי עסקים.

בתשובתו לבג"ץ טען האלוף שרק בדלתיים סגורות, ללא נוכחות עורכת דינה של שחאדה, ניתן לפרט את השיקולים הביטחוניים והמדיניים כבדי המשקל שבשלהם יש הצדקה למנוע ממנה לזכות בתואר שני, שיסייע לה לקדם את מעמד האשה בעזה. האם המטרה היא החלשת שלטון חמאס? לא נראה לי שחמאס יוטרד מהשתקת קולותיהן של פעילות זכויות הנשים בעזה. הפסקת ירי רקטות? מחקרים מראים שהעצמת נשים בחברה מפחיתה את המיליטריזציה שבה (כפי שיודעות היטב פעילות זכויות נשים ישראליות). חשש כללי מאי-יציבות באזור? קשה לדמיין גורם חיובי יותר בחברה העוברת שינויים ותהפוכות מאשר העצמת נשים.

האיסור, אם כך, נעוץ במה שדנגוט מכנה "מדיניות הבידול", אשר מיועדת למנוע מעבר של אנשים (וגם סחורות) מעזה לגדה, בייחוד לצרכים ארוכי טווח כגון נישואים או לימודים. מדיניות זו מעולם לא הובאה לדיון ציבורי (ואף לא ברור מי בממשלה אישר אותה, אם בכלל), אך היא מתווה את טיב היחסים בין דנגוט לשחאדה, יחסים שעם תשובתו האחרונה של דנגוט לבג"ץ, נשארים תקועים.

האלוף דנגוט חשף את האופן שבו הוא תופש את ייעודו המקצועי, ליישם "מדיניות המבדילה בין האוכלוסייה האזרחית לבין ארגון הטרור חמאס", כלשונו. בקרוב יצטרך בג"ץ להכריע באשר לסיכוייה של ענדליב שחאדה לממש את הייעוד המקצועי שבו בחרה, קידום זכויותיהן של נשים פלסטיניות ברצועת עזה.

עו"ד בשי היא מייסדת שותפה ומנהלת ארגון "גישה", המגן על זכותם של הפלסטינים לחופש תנועה
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו