טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ללמוד בכיף או ללמוד מקצוע

תגובות

הנתונים על פערי השכר, שהציג השבוע פרופ' יוג'ין קנדל, אינם אמורים להפתיע. הכל הרי יודעים שמי שלומד הנדסה, מדעי המחשב או מינהל עסקים משתכר הרבה יותר ממי שלומד מדע המדינה, היסטוריה או פילוסופיה. הכל גם יודעים, שבעוד הראשונים משתכרים כ-20 אלף שקל בחודש, האחרונים משתכרים כ-6,000 שקל בלבד.

לכן הפתיעו התגובות הכועסות של מי שלמדו מדעי הרוח או לימודי אסיה. הם כעסו על המדינה, על השיטה, וכמובן על בנימין נתניהו, שהוכרז כאשם העיקרי בכך שהם משתכרים כה מעט. יש לי בשורה לא נעימה בעבורם: הסתכלו במראה. שם תראו את האשם.

כל מי שבחרו ללמוד משהו כיפי, שקל ללמוד אותו, שהוא בעצם תחביב נחמד, בלי להתייחס להכנסה הזעומה שהוא מביא אתו, אמורים לבוא בטענות רק לעצמם. מי שרוצה ללמוד את כתבי אריסטו ואפלטון או לדון בתוצאות המהפכה הצרפתית רשאי כמובן לעשות זאת, אך כדאי לו קודם לרכוש מקצוע מבוקש ומכניס. שאם לא כן, הוא דן את עצמו לשכר נמוך ולמרמור מתמשך. ואל תביאו לי דוגמאות של היוצאים מן הכלל.

אם לומדים משהו שאין לו ביקוש בשוק העבודה, אין לטעון אחר כך שהשכר נמוך מדי. אי אפשר גם לדרוש מהמדינה להעסיק את כל בוגרי המכללות שלמדו "מה שבא להם". אמנם כל לימוד הוא חשוב ומכובד, אבל התמורה שונה. גם המגזר הציבורי חשוב. הוא מספק חינוך, בריאות, ביטחון, תשתיות ורווחה, אך אין הוא יכול לקלוט את כל מי שלמד דיפלומטיה או היסטוריה. הבעיה במגזר הציבורי איננה מחסור בעובדים, אלא להיפך. יש שם עודף גדול של מועסקים; גם במשרד החוץ, גם בסוכנות היהודית וגם בעיריות. לכן לא רק שאסור להוסיף שם עובדים, יש לקצץ במספרם ולייעל את הנמצאים.

עוד כתבות בנושא

בוגרי מדע המדינה ולימודי המזרח התיכון, החשים מקופחים, נדרשים להבין, ששכר כל עובד נקבע על פי ערך התפוקה השולית שלו. מהנדס אלקטרוניקה אינו מקבל כך סתם 20 אלף שקל בחודש; העבודה שלו מייצרת תפוקה הנמכרת במחירים גבוהים, מה שמאפשר לבעל החברה לשלם לו טוב, וגם להרוויח. אם היה הבעלים יכול, הוא היה משלם פחות, אבל הביקוש גבוה מההיצע, ומכאן נגזר השכר המכובד.

הצעירים הכועסים צריכים להבין, שהם אינם יכולים לשנות את חוקי הכלכלה. הצוות של קנדל גילה, למשל, שגם במדעי החיים המצב איננו מזהיר. יש עודף גדול של בוגרי ביולוגיה; לכן שכרם נמוך וחלקם אינם מוצאים עבודה.

הפרשי השכר הגבוהים הם איתות ברור של מנגנון המחירים. כך הוא מודיע לנו, באורות אדומים, מה כדאי ללמוד ומה לא - על פי רמת השכר הנקבעת בשוק. האיתות הנוכחי הוא חד וברור: כדאי ללמוד כל מה שקשור להיי-טק, הנדסה, מחשוב ומדע - אם רוצים בהכנסה גבוהה. זה גם אינטרס המדינה; כי יש כיום צורך מובהק לבוגרים בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה, מנוע הצמיחה של המשק, שמביא הכנסות, יצוא, צמיחה ותעסוקה.

אבל מתברר, שרק בחלק קטן מהתיכונים בפריפריה ניתן בכלל ללמוד מקצועות טכנולוגיים כמו מדעי המחשב, פיסיקה וכימיה - מחדל קשה, ארוך שנים. משרד החינוך נעשה ער לבעיה רק לפני שנתיים. עכשיו קבע המשרד, שמהשנה הנוכחית ידורגו התיכונים לא רק על פי מספר הזכאים לבגרות, אלא גם על פי "איכות" התעודה; ככל שהתיכון יעמיד יותר בוגרים שלמדו חמש יחידות במתמטיקה, פיסיקה, מחשבים, מדעים ואנגלית, הוא יזכה לדירוג גבוה יותר.

כאשר מהתיכונים ייצאו יותר בוגרים "ריאליים-טכנולוגיים", הם ילמדו אחר כך לתואר ראשון; הנדסה, מחשוב או טכנולוגיה - מה שיזניק את המשק קדימה וגם ישפר את מצב הכיס.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות