בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דווקא מדעי הרוח

107תגובות

על שום מה, תוהה נחמיה שטרסלר במאמרו "ללמוד בכיף או ללמוד מקצוע" (הארץ, 28.8), הצעירים שבחרו ללמוד מדע המדינה, היסטוריה או פילוסופיה, חשים מקופחים בשל הפערים בשכר לעומת בוגרי הנדסה, מדעי המחשב או מינהל עסקים? לדבריו, חוקי הכלכלה קובעים, שמדעי המחשב חשובים ונחוצים יותר למשק ממדעי הרוח, ולכן עליהם להלין רק על עצמם על שלא בחרו במקצועות המתחייבים מאותם חוקים, ונענשו בשכר זעום.

נראה ששטרסלר ביקש לשכנע צעירים להתרחק, למען כיסם, מהפקולטות למדעי הרוח ומהחוגים ה"רוחניים" בפקולטות למדעי החברה. אבל דווקא מאמר זה עשוי לגרום לצעירים להבין את הנחיצות של היסטוריה ומדע המדינה, פילוסופיה וסוציולוגיה לעולם הבתר-תעשייתי בכלל ולחברה הישראלית בפרט.

וכי מה הם אותם "חוקי הכלכלה", שבהם שטרסלר רואה חוק טבע שיש לציית לו? כל מי שילמדו, למשל, קורס בסיסי לתואר ראשון בהיסטוריה כלכלית ופוליטית בעידן הקפיטליזם יבינו, שאין "חוקי כלכלה" או "כוחות השוק" כשלעצמם, אלא בכפוף לאינטרסים של בעלי ההון. משיידעו אותם צעירים לזהות ב"חוקי הכלכלה" ו"כוחות השוק" את מעשי ידי האדם, ועוד יותר מכך מעשי ידי חוג משפחות מצומצם למדי - יבינו, שטעות היא לחשוב שסדרי העדיפויות החברתיים הכלכליים, שבגינם ישראל נעשית דומה יותר ויותר לכפר היי-טק מוקף גדר תיל, הם תוצאה של חוקי הטבע.

לאחר השוואה בין תהליכים היסטוריים בתחום הכלכלה והחברה במדינות קפיטליסטיות שונות בעידן המודרני, הם יידעו לזהות את הגורם המרכזי שמאחורי אותם "חוקי הכלכלה": מדינה המחליטה להפריט את עצמה לדעת. מדינה המחליטה לוותר למעשה על האמנה החברתית עם כלל האזרחים ולכרות ברית פרטית עם מקצת האזרחים והזרים, שהצמיחה במשק ביתם מוצגת בצורה מניפולטיבית כצמיחת המשק הלאומי.

היסטוריה ופילוסופיה, סוציולוגיה ומדע המדינה אינם אפוא תחומי שעשוע חסרי תכלית ש"כיף ללמוד אותם", כפי ששטרסלר טוען. אדרבה, במציאות הישראלית של היום, המייצרת "חוקים" ולפיהם נכסי המעטים מוצגים כנחלת הכלל, למדעים אלה יש משמעות יישומית מובהקת. שכן הם עשויים להעניק לתלמידיהם תובנות וכלים לשינוי פני אותה המציאות.

יש להניח, ששטרסלר מאמין באמת ובתמים, שמצב העניינים שבו חלק קטן מאוד מאזרחי ישראל שולטים בסדר היום החברתי-הכלכלי של המדינה, הוא תוצאה של "חוקי הכלכלה". אם כך, הרי שאמונתו המוטעית נובעת מתוך בורות באותם התחומים שהוא מטיף לצעירים להימנע מללמוד אותם. לא מן הנמנע הוא, שלו העמיק שטרסלר בלימודי פילוסופיה, היסטוריה או מדע המדינה, הוא היה מתנער מן המיסטיפיקציה של כוחות השוק.

המסקנה ברורה: כדי שצעירי ישראל לא יטעו ולא יסגדו לנביאי השוק וכוהניו, ולמען יבינו כי הללו בני אדם בשר ודם הם, שאפשר גם אפשר להתמודד אתם - בזירת המחאה החברתית - לטובת כלל הישראלים, מוטב להם שילמדו (גם) את מדעי הרוח.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו