בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בלי רוח אין כלום

38תגובות

על האפשרות לטוס

"מי שרוצה ללמוד את כתבי אריסטו ואפלטון או לדון בתוצאות המהפכה הצרפתית רשאי כמובן לעשות זאת, אך כדאי לו קודם לרכוש מקצוע מבוקש ומכניס", כך כתב השבוע נחמיה שטרסלר ("ללמוד בכיף או ללמוד מקצוע", 28.8). את המאמר כתב שטרסלר כתגובה על התמרמרות בוגרי מדעי הרוח שלא מצליחים להתפרנס. "הסתכלו במראה", הוא כותב, "שם תראו את האשם".

כלומר, מי שבוחר ללמוד פילוסופיה, היסטוריה, ספרות וכו', שלא יתלונן אחר כך. למה? אלו "חוקי הכלכלה": מהנדסים, למשל, מניבים רווחים גדולים למעסיק, לכן, התמורה בעבור עבודתם גדולה. פילוסופים או היסטוריונים, לעומת זאת, לא מייצרים כלום. שיגידו תודה שמשלמים להם משהו. לפי המאמר, ככה המציאות מתנהלת, ככה היא צריכה להתנהל. אין ערך (כלכלי) לעיסוק בהיסטוריה, ברעיונות, במוסר. הייצור צומח יש מאין: איש לא הגה את המוצר. איש לא חשב על המציאות האנושית, הבין את הצרכים שלה, הגדיר אתיקה וכו'.

כך כותב הנגיד המיתולוגי לשעבר של הבנק המרכזי של ארצות הברית, אלן גרינספן, על הסופרת איין ראנד ("כמעיין המתגבר"): "הייתי מוגבל אינטלקטואלית עד שפגשתי אותה. כל מחקרי היו אמפיריים ומבוססים על מספרים, אף פעם לא מוכווני ערכים. הייתי טכנאי מוכשר, לא יותר. הפוזיטיביזם הלוגי שלי גרם לי לזלזל בהיסטוריה ובספרות... ראנד שכנעה אותי להתבונן בבני אדם, בערכיהם, לתהות איך הם פועלים, מה הם עושים ומדוע הם עושים זאת, איך הם חושבים ומדוע הם חושבים. זה הרחיב את אופקי הרבה מעבר למודלים הכלכליים שלמדתי קודם לכן. התחלתי לבחון את הדרך שבה נוצרות חברות... ולהבין שכלכלה וחיזוי תלויים בידע זה" ("עידן התהפוכות", מאנגלית: מיכל אילן, מטר).

בכוונה ציטטתי דווקא את גרינספן. גם הוא, מסמלי הכלכלה החופשית, הרדיקלית, מכיר בתלות המהותית של המדע (כלכלה) במדעי הרוח (היסטוריה, ספרות). אצל כלכלנים מהשמאל ממילא השפעת מדעי הרוח נוכחת מאוד.

מדינה שרוצה כלכלה חזקה צריכה לעודד עיסוק במדעי הרוח (הקמת מכוני מחקר, מימון משכורות גבוהות, מלגות וכו'). למדינה, בשונה ממעסיק פרטי, יש יכולת להשקיע לטווח ארוך. היא זו שצריכה לקחת על עצמה את "הנטל" של חוסר היצרנות המיידי של התחומים האלה. כמו שהיא בונה בתי חולים, סוללת כבישים וכו'. תפישה כלכלית שלא מאמינה בהשקעה כספית ברוח האנושית גוזרת על החברות שהיא מעצבת מוות. חתן פרס נובל, פרופ' אהרון צ'חנובר, מדען, אמר פעם: "בלי מדעי רוח ומדעי יהדות מפותחים, לא יתקיים מדע איכותי כלשהו במדינת ישראל. לא פיסיקה, לא מתמטיקה, לא כימיה ולא רפואה. כדי לפרוח, מדעי הטבע זקוקים להזנה של מדעי הרוח - לאתיקה, פילוסופיה, ספרות, היסטוריה, יהדות". אסור להתבלבל: יש מהנדס מטוסים ויש מי שחשב לראשונה על האפשרות לטוס באוויר.

גברים רוצחים נשים

בשקט, בשקט, שבוע אחרי שבוע, נרצחות נשים על ידי הגברים שלהם. שוב ושוב, באופנים שונים, מופיעה הידיעה: גבר רצח אשה. לעתים קרובות לעיני הילדים. לרוב ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. לא רק. לרוב מהפריפריה. השבוע מבית שאן. הסיפורים מזעזעים, אנחנו שומעים אותם בחצי אוזן. בחברה שחיה בתודעה של איומים קיומיים, שמחשבת מספרי הרוגים פוטנציאליים, המקום של אותה אשה, שהתחתנה, ילדה ילדים ורק רצתה לחיות "בסדר", בלי להידקר עשרות פעמים או לחטוף כדור מהאיש שפעם היא אולי חשבה שהיא אוהבת, לא באמת קיים. התודעה הישראלית מתייחסת לזה כאל "תופעת טבע". אין מה לעשות. ככה חינכו אותנו: גרמו לנו לחשוב שעובדות סוציאליות שקורסות תחת העומס ומשתכרות כמעט כלום זה כורח המציאות. במציאות אחרת, היה יכול להיות אחרת. לפחות קצת אחרת. אולי כמה מהנשים היו נשארות בחיים.

yair.assulin@gmail.com
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו