בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

העדר רוצה דירה

84תגובות

בישראל שורר בשנים האחרונות מצב אנומלי בתחום הנדל"ן. הוויכוח על המינוח עצמו - כן בועה, לא בועה - הוא חסר משמעות. מצב שבו אדם נוטל הלוואה ל-20-30 שנה, הגוזלת מדי חודש יותר משליש מהכנסתו (במקרה הטוב), טומן בחובו סיכונים שלא תמיד הוא מודע לחומרתם. תקראו לזה בועה, תקראו לזה מטוס - תחת כל שם ואצטלה זהו מצב מעוות, המגביל את איכות החיים של נוטלי המשכנתאות, מסכן אותם במקרה של פיטורים, מחלה או אובדן כושר השתכרות, ומשמיד את יכולת החיסכון שלהם. המצב הזה מסוכן לא רק לאנשים שרצים ללוות כסף זול בריבית נמוכה, אלא גם לבנקים עצמם. כיום הם נהנים מרווחים שמנים ויפים ממשכנתאות, אבל שיגעון הנדל"ן עלול להיהפך בהמשך לחרב פיפיות, וכפי שאירע במשבר הסאבפריים בארצות הברית - להוריד אותם ביגון שאולה.

קשה להבין חוסר איזון כה קיצוני כמו זה המתקיים בשוק הנדל"ן הישראלי: במקביל לשחיקה הולכת ומתמשכת בשכר הממוצע ולהרעה מתמדת בתנאים הסוציאליים ובביטחונות שמציע שוק העבודה - מחירי הדירות הולכים ועולים. נכון, ישנם המשקיעים עתירי הממון שהשתלטו על תל אביב, והיהודים העשירים שבאים לנוח בקיץ בדירת הקיט בבן יהודה או בממילא, אבל שוק הנדל"ן, קל וחומר שוק המשכנתאות, נשלט בידי משקי הבית, אלו שיצאו להפגין בקיץ שעבר (בצדק) נגד השיטה, הגזל והטייקונים.

אז אם אין כסף, איך קונים? באמצעות ידידתם הטובה של מרבית הישראלים - המשכנתה, החברה המכובדת והלגיטימית במשפחת החוב, המינוף וההלוואה; משפחת פשע רעילה, המאפיינת כיום את כל הכלכלות החולות, שמאיימות על הסדר החברתי במדינות מערב. החוב והמינוף מאפיינים גם את הטייקונים שהעם דרש את ראשם, ואת אנשי הפיננסים הכושלים שדירדרו את העולם לסף תהום כלכלית ב-2008 - קטסטרופה שכלכלות העולם טרם החלימו ממנה, וחלקן אף נמצאות בדרך למיתון כפול.

די להביט באירופה מוכת החובות כדי להבחין מי שקוע בבוץ ומי נדרש לבוא ולחלץ: ספרד ובועת הנדל"ן שלה, איטליה והחוב הלאומי האדיר ויוון חידלת הפירעון, מול גרמניה הנשענת על "המיטלשטנד" שלה - שדרת העסקים הקטנים-הבינוניים, שמתקיימים ללא הלוואות, ללא מינוף וללא אשראי, ונושאים על גבם את הכלכלה הבריאה היחידה ביבשת. עסקים אלה, שכל פיננסייר מדופלם היה בז להם, דוגלים בשמירה על יציבות לטווח ארוך על חשבון רווח בטווח הקצר, ומעדיפים אפילו לדחות הזמנות מעבר למכסת הייצור שלהם, רק כדי לא ליטול הלוואות למימון התרחבות.

עוד כתבות בנושא

יכלו בנימין נתניהו וקודמיו לטפל בצורה יעילה יותר בתפקוד הלקוי של מינהל מקרקעי ישראל. יכול היה נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, להגביל את הבנקים בחשיפתם למשכנתאות, כפי שעשה באחרונה ויעשה בעתיד. אך צעדים אלה לא נשאו עד כה תוצאות משמעותיות, וסביר שלא ישפרו את המצב בעתיד הקרוב.

כי מה יעשו שניים אלו מול העם, השועט כעדר תאואים מסומם אל חלום הדירה בכל תנאי ובכל מחיר? מה יעשו כנגד זוג שרכש דירת חמישה חדרים - מתוך חישוב שהכנסתו תגדל מדי שנה ב-10% - ובגל פיטורים אקראי ערב מיתון מצא את עצמו ללא משכורת? מה יעשו נגד זוג שמשמעבד משכורת וחצי לטובת משכנתה של מיליון וחצי שקלים, רק משום שאינו רוצה לגור בשכירות או לגור במקום אחר זולת תל אביב? מה יעשו כנגד זוג, שרכש במימון משכנתאי של 80% דירה בקומה רביעית, ואחרי שנה, כשנולד לו ילד, נזכר שאי אפשר לסחוב אותו למעלה כל כך הרבה מדרגות?

הרעות החולות האלו אינן בלעדיות לשוק הנדל"ן. הן באות לידי ביטוי בכל סנטימטר של תרבות הצריכה הפרועה וחוסר התכנון הכלכלי, שמאפיינים גם את הישראלים. מה יכול לעשות ראש ממשלה - סוציאלי ונחוש ככל שיהא - נגד אנשים שמולידים ילדים ללא הבחנה, כי כך נהוג, ללא מחשבה כיצד יוכלו לממן את חינוכם? מה יעשה נגד מי שחי על הלוואות ומתעקש לנסוע במכונית חדשה? מה יעשה נגד מי שקודם כל רץ להרחיב את מסגרת האשראי שלו ורק אחר כך טורח, אם בכלל, לגלות כמה כסף זה עולה לו מדי חודש?

לא יוכל לעשות דבר. כי זאת תרבות, ותרבות חזקה מכל ראש ממשלה או נגיד או טייקון. ובתרבות שכזאת המחשבה והתכנון זרוקים איפשהו בקומה 2- בקניון, ליד דוכן המבצעים. משם ייצאו הקונים להפגין ולצרוח עד לב השמים שהממשלה הורגת אותם, ושהמינוס שולח אותם לאבדון.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו