בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נתיב ברק-לבני

56תגובות

אהוד ברק מתנגד לתקיפה באיראן בחודשיים שנותרו עד לבחירות בארצות הברית. לקראת הבחירות בישראל, הוא אינו פוסל חבירה לציפי לבני והופעה כמספר שתיים ברשימתה.

היקשים אלה, שברק לא הסמיך לפרסם בשמו והסותרים את מה שמקובל לייחס לו, אינם מנותקים מרוחן של אמירות שנשמעו מפיו בימים האחרונים. הם אמנם מפליאים, עד כדי צורך לבדוק שמא מכשיר ההקלטה בלשכת שר הביטחון התקלקל שוב, אך מתיישבים עם השכל הישר. ברק אינו שבוי של עמדותיו. הוא משנה אותן בהתאם להערכת מצב מחודשת. כל קביעה, גם זו ההפוכה מקודמתה, נכונה לפיכך רק לזמנה, וייתכן שמתחייב עידכון נוסף בין הרגע שבו נתפסה לבין הרגע שבו נדפסה.

ברק, שדיבר בפרשת בועז הרפז על "מטען צד" שלטענתו טמן מחנה גבי אשכנזי, בדמות הכנה מוקדמת של מעשים או מסמכים שייחשפו בעתיד כדי שיקרינו לאחור, פסל בעניין זה במומו. הוא אשף הניסוח של הצהרות הנשמעות לאוזן שטחית כנחרצות, אך ראויות להילמד בהשתלמות של סוכני ביטוח, כמופת להחתמת הלקוח על אותיות קטנות: סעיפי-מילוט, הערות אזהרה, כוכביות וסולמיות. כמחזר, בשעתו, בוודאי היה זוכה אילו הוגשה נגדו תביעה על הפרת הבטחת נישואין. הכרזותיו עבות, אבל הדקויות החבויות בהן יוכלו לאיין אותן, אם כך ירצה.

בהסתייגות זו, מותר לחזור לעמדותיו החדשות נגד המבצע ובעד לבני. הוא לא חזר בו מרצונו הבסיסי לתקוף את התשתית הגרעינית של איראן. מבחינה זו, עקביותו היא בעוכריו. כל שנה, מ-2010 ואילך, הוכרזה כשנת ההכרעה/עכשיו או לעולם לא. חלפה לה 2010 ואחר כך גם 2011, ולא קרה כל אסון. להיפך: אילו פעלה ישראל לפני שנתיים, ועיכבה את ההתגרענות האיראנית בשנתיים, כבר היתה איראן קרובה היום שוב לנשק גרעיני, בנסיבות קשות יותר לישראל.

בניגוד לבנימין נתניהו - והניגוד הזה, הבידול הזה, חשוב לברק - עמדת ברק בסוגיית איראן אינה מוחלטת. הוא מכיר בתבונת טיעוניהם של החולקים עליו, אף על פי שאינו חותם על מסקנתם השוללת. על כן נותרה השאלה התפעולית, האם להמרות את פיו של ברק אובמה ולצאת למלחמה לפני 6 בנובמבר. תשובתו החדשה של ברק: לא.

ברק רוצה לתקוף בהקדם, אך לא בהקשר. בהקדם, בגלל מאזן הכוחות מתגרען/מתגונן מול התוקף (והמתגונן מפני תגובת איראן, חיזבאללה וחמאס) ועונות השנה ומזג האוויר; אך לא בהקשר הפוליטי של דימוי הפגיעה המכוונת באובמה והעזרה למיט רומני, אחיינו המועדף השני של הדוד שלדון.

כישלונו המסתמן של נתניהו בחקיקת תקציב המדינה יקדים את הבחירות לכנסת. לקראתן מרעיף ברק, בין בהשלמה עם אי-שריונו בליכוד ובין כדי לאותת שיש לו חלופה, שבחים מפליגים על לבני, ששוב אינה בעיניו ציפורה דלת כושר המנהיגות מהבחירות הקודמות. הוא עשה זאת פומבית ביום פרישתה מהכנסת, אלא שהמסר לא נקלט, ובשבוע שעבר חזר על כך באופן מוצנע אך ברור.

לבני תסדר את רשימתה כאוות נפשה. אם תסכים להציב את ברק כמועמד לשר הביטחון בממשלתה, יהיה בכך אתגר למתחרים נטולי הניסיון המדיני והביטחוני במרכז ואולי אף לנתניהו, שלממשלתו יוכל ברק, לחלופין, לערוק למחרת הבחירות. יש קצת מכשולים בנתיב ברק-לבני, בהם מכרם המשותף חיים רמון, אבל איך אהב לומר יאסר ערפאת, שלא רצה, "אם יש רצון - יש דרך", וכרגע ייתכן שדרכה של אותה מפלגה עמוסת היסטוריה, עצמאות, לחיק רשימת לבני, קצרה יותר ממעוף החימוש של ברק לאיראן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו