בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

להפסיק את הברוגז

4תגובות

החלפת המשטר במצרים וניצחון האחים המוסלמים, הנפילה הצפויה של משטר אסד בסוריה ופעולה צבאית אפשרית נגד הגרעין האיראני, בין ישראלית ובין משולבת - די בכל אלה כדי להצדיק חשיבה ישראלית חדשה בסוגיית היחסים עם טורקיה.

מצרים תחת נשיא דינמי חדש, הנשען על גלי אהדה לאחים המוסלמים במדינתו וברחבי העולם הערבי, תבקש להחזיר לעצמה את עטרת ההנהגה של העולם הערבי גם במחיר של הצבת אתגרים מול ארצות הברית וישראל. הדבר עלול להתבטא בהצגת תביעות בנוגע להצבת כוחות בסיני ובמעורבות מצרית גדולה יותר ביחסים בין הפלגים הפלסטיניים הגדולים - הפתח והחמאס. בסוריה עלול לקום משטר חדש, שיתקשה להתמודד עם הבעיות שיחולל הפיצול האתני במדינה, כולל המיעוט הכורדי בצפונה, אפשרות שכבר עתה מטרידה את טורקיה. הניסיון של טורקיה בעבר לשפר את היחסים עם איראן אפילו במחיר התרסה כלפי ארה"ב עלה על שרטון, וחילופי התבטאויות מתלהמות של בכירים בשתי המדינות מצביעים על החרפת היחסים. התפתחות זו וגם החמרת הסנקציות הבינלאומיות על איראן עשויות לגרום לטורקיה להטיל פיקוח הדוק יותר על הסחר המתנהל עדיין בין המדינות באופן פורמלי ולא פורמלי.

טורקיה וישראל מתמודדות עם סביבה אסטרטגית משתנה, היוצרת דילמות מדיניות וביטחוניות קשות לשתיהן. ישראל אינה יכולה להתעלם גם מחשיבותה של טורקיה במה שקשור להיבטים האסטרטגים של נושא האנרגיה, הן בתחום היבוא בהווה והן בתחום היצוא בעתיד.

כל העובדות הללו יוצרות כר לדיאלוג אסטרטגי מחודש, שיש בו ערך מוסף חשוב לישראל. האתגרים שמציבה המציאות המשתנה במזרח התיכון מחייבים בחינה מחודשת של היחסים - או, ליתר דיוק, העדר היחסים - בין שתי המדינות, ויוזמה ישראלית להפסקת הנתק. התנאים שטורקיה הציבה לכינון מחודש של היחסים הם ידועים, אך מאז התנהל המשא ומתן בין שתי המדינות חלו באזור שינויים מפליגים, במידת מה גם בטורקיה.

נדרש מהלך ישראלי, שראשיתו בנכונות עקרונית "להפקיד" בידי טורקיה קבלה מותנית של תנאיה לחידוש היחסים. שתי המדינות ינהלו בירור דיפלומטי חסוי, שבו יבהירו את מידת נכונותן לשקם את היחסים ביניהן עד לשלב שבו יוכלו לקיים דיאלוג אסטרטגי בסוגיות האזוריות. אם ישיגו הבנה בסיסית כזאת - תפרע טורקיה את השטר, שבו מקבלת ישראל את תנאיה לסיום פרשת המרמרה.

חשוב הפעם לא להסתפק רק בשיפור היחסים ברמה האסטרטגית. מערכת הביטחון הטורקית היתה הגשר שעליו נשענו יחסי שתי המדינות בעבר, אבל גשר זה - בתצורתו הקודמת - לא קיים עוד, ותהיה זו טעות מצד ישראל לחזור לדפוס היחסים שהתקיים עד לאירועי המשט. מבחינה זו, האירוח הממשלתי של משלחת עיתונאים מטורקיה באחרונה היה צעד בכיוון הנכון.

המשך הנתק הנוכחי הוא מותרות, שישראל אינה יכולה להרשות לעצמה בעת הזאת. עליה ליטול יוזמה ביחסיה עם טורקיה במטרה לנסות ליצור מערכת בלמים ואיזונים אסטרטגיים-אזוריים. גם לפני פרוץ "האביב הערבי" חשבו רבים ממקבלי ההחלטות בתחום זה, כי רצוי לישראל לקבל את נוסחת הפשרה שהושגה במגעים הדיפלומטיים בין שתי המדינות. עתה, משהסדר האזורי הישן משתנה לנגד עינינו, האינטרס הישראלי בסגירת התיק של ה"מאווי מרמרה" רק מתעצם.

ד"ר ערן וד"ר לינדנשטראוס הם חוקרים במכון למחקרי ביטחון לאומי שליד אוניברסיטת תל אביב
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו