בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ציונות פלסטינית

51תגובות

מתנחלים נציגי ארווין מוסקוביץ' נכנסו אתמול לחדר בבית משפחת חמדאללה שבראס אל עמוד במזרח ירושלים. כמו במקרים האחרים, שליחי מוסקוביץ' נהנים מפריווילגיה שאין לתושבי ירושלים הערבים, והיא: לקבל בחזרה רכוש שננטש ב-1948. החדר, 15 מ"ר גודלו, מוסיף לבנה קטנה לתזת "אי ההפיכות" התופסת אחיזה בשיח. עיקר התזה הוא, שלא ניתן עוד לדון ברצינות בחלוקת הארץ ובפינוי ההתנחלויות שכן החלטות הממשלה, הקיפאון המדיני ונמרצות המתנחלים כבר הכריעו לטובת פתרון של מדינה אחת - דו-לאומית. רק אופיה של המדינה, בין אפרטהייד לפדרציה, טרם הוכרע.

מי שרוצה לראות "אי הפיכות" מהי ראוי שיבוא לירושלים. בשבוע שעבר פירסם "הארץ" כתבה שעסקה בשאיפה הגוברת של צעירים פלסטינים ממזרח ירושלים לחינוך "ישראלי". לא די להם עוד בתעודת הבגרות הפלסטינית החוסמת בפניהם מקומות עבודה והם אינם רוצים לעמוד בתור במחסום בדרך למוסדות האקדמיים הפלסטיניים. הם מעדיפים את הבגרות הישראלית ואת האוניברסיטה העברית.

סגירת החומה והאפליה כלפי המוסדות הפלסטיניים דוחפות את הצעירים מערבה. התהליך הזה מצטרף לסממנים נוספים של "ישראליזציה" של הציבור הפלסטיני במזרח ירושלים: ירידה בפריון המשפחה הפלסטינית, עלייה בהשתתפות נשים בכוח העבודה, מעבר לשכונות ישראליות וגם, לא פחות חשוב, נוכחות הולכת וגוברת במרחב "היהודי" בירושלים - גן סאקר, קניון מלחה, רחוב יפו ועוד.

סקרים גם מראים על עלייה גוברת ברצון של הפלסטינים בירושלים תחת שלטון ישראלי. לזכות עיריית ירושלים תחת ניר ברקת יש לומר, שהסקרים מראים גם על עלייה בשביעות הרצון משירותי העירייה במזרח העיר. נראה שגם ההתקפות האלימות והגזעניות, דוגמת הלינץ' מלפני שבועיים וידויי אבנים על פלסטינים בשבת שעברה בשכונת שועפט, אינן יכולות לתהליך המעודד של התקרבות בין שתי האוכלוסיות בעיר.

להתנהגות הפלסטינית יש כמה פרשנויות. האחת גורסת, שמדובר אכן בתהליך של "ישראליזציה" והשתלבות בדומה לזה שעברו ערביי ישראל מאז שנות ה-50. גישה אחרת גורסת, שמדובר בטקטיקות של הישרדות ובהתנהלות שהיא תוצאה של אדישות פוליטית של הדור הצעיר, שרק מחפש לעצמו דרך להתקיים בכבוד תחת כיבוש. תיאוריה שלישית מדברת על היווצרות של זהות פלסטינית חדשה, נבדלת מזאת של הגדה המערבית, עזה וערביי ישראל.

אם תזת הישראליזציה אכן נכונה, השלב המתבקש הבא הוא כניסה של הפלסטינים בירושלים לפוליטיקה המקומית. עד היום בחרו הפלסטינים להפגין את זהותם הנבדלת על ידי אי השתתפות בבחירות המוניציפליות. אי ייצוגם הקל על אפלייתם בתקציבים עירוניים וממשלתיים. זה כמה שנים שנציגים מהציבור הפלסטיני גורסים, שהגיע הזמן לשבור את הטאבו על הבחירות ולהשתתף בהן. אם תהיה החלטה כזאת והציבור הפלסטיני ייענה לקריאה, זו תהיה קפיצת מדרגה ענקית לעבר המדינה הדו-לאומית.

רשימה פלסטינית מאוחדת (אם תימצא כזאת) תוכל, על פי שיעורם באוכלוסייה, לתפוס בין 10 ל-13 מושבים מתוך 31 מושבי מועצת העיר. יש גם מי שמאמין בקיומו של תסריט קלוש, ולפיו, אם המחנה היהודי ימשיך בפיצול בין חילונים לחרדים והפלסטינים יצליחו לשמור על איחוד - ראש העיר הבא של בירת ישראל יהיה פלסטיני ממזרח העיר. אז יושלם באופן אירוני הניצחון של מוסקוביץ' ואנשיו. לטוב ולרע, בית משפחת חמדאללה לא יחולק שוב, כך גם ירושלים וכך גם ארץ ישראל כולה.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו