מסורו של נתניהו

ספי רכלבסקי
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ספי רכלבסקי

לפני חודש השוויתי כאן את תוכנית בנימין נתניהו למלחמת-איראן רגע לפני הבחירות באמריקה ל"עסק הביש". טעיתי. מקרה נתניהו חמור בהרבה. אז לא תידרכו - בגלוי ובקולם - משה שרת שלא ידע ופנחס לבון, שבכוונתם לפוצץ מטרות אמריקאיות בקהיר, כדי לגרור את אמריקה למלחמה בנאצר.

עתה מיילל בעל הקונספירציה ושואל מדוע מפנה אמריקה חציה כלפיו ולא כלפי איראן. ללשכת-אחמדינג'ד לא זרמה שורת מתודרכים לשומעו זחוח-היסטרי מבהיר איך יגרור את אמריקה למלחמה נגד רצונה ואיך יפיל נשיא אמריקאי.

מדור הזירה

ב"חותם השביעי" של אינגמר ברגמן מנסר המוות את גזע העץ מתחת לשחקן שוחר חיים. עתה לא הקומפרסור שייחס לנתניהו עמוס עוז אלא רעש מסורו של נתניהו אינו פוסק.

משני גזעים בנו מיליונים, באומץ, כאב, מחשבה ודם את עוצמת ישראל. גזע אחד הוא האנשים שבגלל אימי רדיפות גזעניות איומות בחרו לבנות חברת-מופת מלאת חיים. השני הוא הצלחתם - פרי אומץ ושיקול דעת רציונלי מואר. כמו בוועידת מפלגה אמריקאית: מעוררי הזדהות מכל הם סיפורי הצלחה הבאים מקושי. את שני הגזעים לעוצמתנו מנסר נתניהו.

הרב עובדיה יוסף, שקבע שיש להשמיד את כל האיראנים - אמר לדעתו דבר מתון. אמת, שום מנהיג איראני, דתי או פוליטי, לא השמיע דברים דומים על השמדת כל היהודים או הישראלים - הם מדברים על סילוק המשטר והישות הציונית; יהודים יכולים להישאר באיסלאם הרדיקלי כאזרחים בתנאים טובים משל הפלסטינים בשטחים. אך יוסף הביע את בקשתו המצמררת מהאל, כתחליף להתנגדותו - בינתיים - לשליחת צה"ל לאיראן. אלא שרוב התלמידים בכיתות א', מהמתויגים-כיהודים - שנשלחים בידי ישראל לקבל חינוך דתי וחרדי ברוח-יוסף - אינם שומעים ניואנסים בגזענות.

לא רק הם. תמונת ישראל המצטיירת עתה במערב מבהילה. קל לנתניהו למצוא סיבות לפקפק בברק אובמה, אך ידידי ישראל מובהקים כאנגלה מרקל חשים אותו זעזוע-סלידה-תיעוב כלפי ישראל של נתניהו.

יום אחר יום רודפות הידיעות על פוגרומים, בכיכר ציון ובשטחים; רב מדינה שמסית לא למכור ולהשכיר דירות לערבים מקודם לראש הוועדה הרוחנית של מד"א; הדרת נשים, רדיפת זרים, חניקה שיטתית של עיתונים, חקיקה אנטי דמוקרטית. כב"גלגול" של פרנץ קפקא: המדינה שקמה כפלא מהרדיפות - מוחלפת בשרץ.

עתה מעמיד נתניהו דמות ישראלית של צפון קוריאה כפולה. כלפי חוץ ניסיון לסחוט הצהרות באיום שיגרור אזור רגיש לאפוקליפסה; כלפי פנים מדינת דת אחת, עיתון אחד, מנהיג אחד.

אין דרך להגזים במשמעות ניסור הגזע השני. גם אם סיכום רופף עם אמריקה ידחה מלחמה, תוצאות טירוף השבועות האחרונים לא ייעלמו. בעמל בלתי נתפש, בציפורניים, נבנתה עוצמת ישראל - הרבה בזכות הברית עם המערב. דברי הרמטכ"ל האמריקאי נגד ישראל, התיאום האמריקאי עם איראן נגד ישראל - שבאו משגעת-נתניהו - לא יתאיידו.

מוטב שכל ישראלי, בוודאי אהוד ברק, ישמע את הקול בהקלטת אליהו וינוגרד; מי שישב בחדר הקטנטן של אבא קובנר או צביה לובטקין יכיר את הקול. הקרבת אנשי פלדה ורוח, שביצירת ישראל ידעו להתאכזר - בעיקר לעצמם - מנוסרת ביד איש קטן ורדוף.

באגדה ערבית קנונית נמלט החרד מהמוות ומדהיר סוסו לסמרה. כשהוא מגיע לשם מחייך מולו המוות: "טוב שבאת. כאן חיכיתי לך כל הזמן". נתניהו מדהיר את ישראל לסמרה בחרדתו מהשואה - רק כדי לפוגשה שם.

יש דבר חמור מפצצה איראנית - שתקיפה ישראלית לא מתואמת רק תקרב. זה החותם השביעי שמנסר נתניהו. זה נגמר. דהירת חרדת-נתניהו ומסורו תיעצר עתה. ראשית צריכה לצאת הודעה שמלחמת-קונספירציה לפני הבחירות האמריקאיות לא תהיה. ואז נראה מה מהעץ הישראלי שרד את המסור.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ