בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חבל התלייה של מעריב

141תגובות

הסיפור של מעריב הוא סיפור עצוב על עיתון שלא ידע לקרוא את המציאות העסקית המשתנה, לא הצליח להמציא את עצמו מחדש, ולכן לאט לאט הולך ונמוג מעולם התקשורת הישראלית. העסקה שנרקמת בין נוחי דנקנר לבעליו של העיתון מקור ראשון, שלמה בן-צבי, היא לא חבל הצלה למעריב, אלא חבל תלייה לעיתון ולעובדיו.

עסקת המכירה המסתמנת לבעליו של "מקור ראשון" איננה רק עניין כלכלי או עסקי, אלא בעלת משמעויות פוליטית ועיתונאיות, שעתידות להשפיע על מפת התקשורת כולה. בעל הון לוקח עיתון ותיק ומוכר, בעל שם ומעמד בתקשורת הישראלית ומוכר אותו למשקיע המחזיק בבעלות של עיתון ימני-דתי מובהק. כך בין לילה הופכים עיתונאים בעלי שם למשרתי אג'נדה פוליטית ברורה מבית היוצר של "מקור ראשון". אנשי מקור ראשון אינם תמימים וגם להם מניע ברור לעסקה המתגבשת, שלמה בן צבי וחבריו רוצים לקנות במחיר מציאה את השם והמוניטין של מעריב כאחד מעמודי התווך של העיתונות הישראלית, ובכסותו להכתיב לציבור אידיאולוגיה פוליטית חד צדדית, בעלת אופי ימני –דתי. אם יפעלו בחכמה, השינוי לא יקרה בן רגע ורוח המפקד תחלחל לעיתונאים שיושארו בעיתון באטיות ובהדרגה.

גם אלו שטוענים כי מכירת העיתון תציל את עובדיו מפיטורים יתאכזבו לגלות כי לא כך הדבר. במסגרת העסקה יפטר מעריב חלק ניכר מעובדיו, וגם העובדים שיישארו בעיתון ייאלצו לעבוד ולכתוב "בחופשיות" כשחרב הפיטורין מעל לצווארם. הפיכת מעריב לזרוע הסברה של הציונות הדתית לא תציל את פרנסתם של רוב העובדים, ולכן היא לא מצדיקה את פשיטת הרגל העיתונאית של אחד המותגים החזקים בציבוריות הישראלית.

מעריב מעולם לא עניין את נוחי דנקנר. רכישת העיתון נעשתה מלכתחילה ממניעים כלכליים – קידום עסקיו ומאבק בכלי תקשורת אחרים המסקרים את יחסיו ואת יחסי קבוצת אי.די.בי עם השלטון. מרגע שחדל העיתון מלספק את הסחורה בעבור בעליו, ביקש דנקנר להיפטר מהנטל הכלכלי במהירות המרבית ולמכור את העיתון לכל המרבה במחיר, מבלי לתת את הדעת למניעיו של הרוכש ועתידו של העיתון.

מכירתו של מעריב לקבוצת אינטרס מובהקת, המחזיקה כבר בעיתון בעל השקפת עולם ברורה וחד צדדית, גרועה יותר מסגירתו של מעריב לחלוטין. דנקנר הסכים למכור עיתון בעל שם ומסורת של עיתונות חופשית לכל המרבה במחיר, תוך התעלמות מופגנת ממניעיו הברורים של הקונה, שמטרתם להפוך את מעריב לשופר המייצג השקפת עולם חד ממדית שבאה לידי ביטוי כיום בעיתון "מקור ראשון".

קל לבקר את נוחי דנקנר על העסקה, ולצד הביקורת יש להציע אלטרנטיבה נוספת. דנקנר היה צריך לחפש בנרות רוכש אחר, שישמור על עובדיו של העיתון לא רק במישור הכספי אלא גם במישור המקצועי, ויבטיח כי המשכו של מעריב יהיה לא רק על הנייר, אלא גם בתוכן פלורליסטי וחופשי ככל שניתן. עד מציאת רוכש מסוג כזה, יכול היה לנקוט צעדי התייעלות ושינויים המתבקשים לאור התהליכים שעוברים על עולם העיתונות המודפסת. בעל הון המחזיק בנכסים כה רבים ובעל השפעה כה רבה על כל אזרח ישראלי, חייב להפגין אחריות ציבורית ולהתייחס לאופציה לרכוש ולמכור עיתון באופן שיכבד את מקצוע העיתונות ולא רק בעיניים של רווח והפסד.

מכירתו של מעריב לאנשי "מקור ראשון" לא תגרום להטיה קלה של העיתון ימינה, אלא תהפוך את מה שהיה בעבר מוסד עיתונאי מכובד לעוד ביטאון המייצג את עמדות דתיות ימניות מובהקות. זה בוודאי לא משפר את מצבה הרעוע ממילא של העיתונות הישראלית.

הכותב הוא מזכ"ל "שלום עכשיו" 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו