בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הרפואה הציבורית מתה מזמן

38תגובות

היום שבו ביקרתי בקומה ה-20 של מגדל יוקרה, היה היום שבו ראיתי את גסיסתה של הרפואה הציבורית בישראל. זה לא יקרה בזמני. אני עוד אזכה ליהנות מהפירורים שעוד נותרו מהרפואה הציבורית, כי אני אתעקש לא לשלם על מה שמגיע לי מכוח שרידיו של החוק החברתי ביותר שידעה מדינתנו - חוק ביטוח בריאות ממלכתי. שרידיו של החוק נמצאים בסל בריאות מצומק, שמדי שנה מאבד חלקים מתכולתו לטובת שירותים פרטיים.

אני אתעקש, לבנותי כבר לא יהיה על מה. הן יצטרכו לשלם הרבה יותר מ-5% משכרן תמורת מה שהיום הן מקבלות לאחר ששילמו את מס הבריאות שזה שיעורו. אם יהיה להן כסף, יקבלו את פניהן בקומה ה-20 של מגדל יוקרה, מנורת תקרה עם קריסטלים, קירות ספוני עץ וצוות מזכירות נאות ואדיבות שיחייכו אליהן.

הן יביאו אתן חבילת מזומנים, כי זהו אמצעי התשלום היחיד שמקבל הרופא. התעריף ודרך התשלום נמסרים בשיחת הטלפון שבא קובעים את התור. לוח מחירים, אם מבקשים לראות, לא קיים. המחיר נקבע לפי כללי שוק משוכללים: רופא מבוקש גובה 1,300 שקלים, עמיתו המפורסם פחות, 900 שקלים ומי שזה עתה רק החל את דרכו מהמחלקה הציבורית למגדל, יש להניח שיסתפק ב-750 שקלים.

נניח שבתי תתעקש ותגיד, "אבל ד"ר זה וזה נמצא ברשימת רופאי קופת החולים שאליה אני משתייכת, ואני מעוניינת להגיע אליו כחברת הקופה". או אז תענה לה המזכירה בנימה קלה של קוצר רוח, "התור הפנוי הבא הוא בעוד ארבעה חודשים", ובחוסר סבלנות בולט עוד יותר: "לקבוע לך?" אני לא יודעת מה בתי תחליט, אבל הנורות המהבהבות יעידו שרבים עוד מחכים בתור. הם יחכו ובינתיים תחייג המזכירה לאלה שאמורים להגיע מחר, לוודא שאכן הם באים, ושלא ישכחו שהתשלום לביקור הוא... ושיביאו את הכסף במזומן.

זה לא מה שיקרה בעתיד. זה קורה כבר היום, במרכז רפואי גדול במרכז הארץ, סמוך מאוד למקום עבודתם הציבורי של הרופאים. בעתיד הלא רחוק כבר לא יהיו רופאים של קופת חולים, לא יהיה סל שירותים במימון ציבורי שווה לכל נפש, לא יהיה סל שווה, לא יהיה סל. זהו המחיר שהחברה בישראל משלמת תמורת האידיאל של "בחירה חופשית ברופא", שההסתדרות הרפואית מוכרת לנו השכם והערב.

השאיפה של כל ישראלי, לקבל טיפול מ"הפרופסור", שהטיפול יהיה כאן ועכשיו ומהר ומיד, וההסכמה לשלם תמורת כל אלה והרבה, היא בעוכרי הרפואה הציבורית. היא הרסנית לקיומה כמו המדיניות הניאו-ליברלית של ממשלות ישראל, שהצליחו במהלך 20 השנים האחרונות להקטין את חלקו של תקציב המדינה במימון הבריאות.

במסגרת מדיניות זו, כדי לחסוך מתקציב משרד הבריאות סכום זעום של 50 מיליון שקלים, הופרטו שירותי מניעה יעילים ודלי תקציב, כמו השירות שהעניקו אחיות בתי הספר, ומתחסלות התחנות לבריאות המשפחה. בתחנות עוסקים בחינוך לבריאות, במניעה, בגילוי מוקדם של בעיות התפתחות, וגם מחסנים 97% מילדי ישראל.

מה שהחברה בישראל לא הפנימה הוא שבריאות אפשר וצריך לתכנן מראש, ושהדרך הטובה ביותר היא מניעה. בסל הקיים היום כל אחד ואחת מאתנו מקבלים מניעה טובה. רופאי המשפחה הם בעלי הידע ללוות, לייעץ ולהפנות, ובמערכת הבריאות הציבורית בישראל יש רופאים מצוינים, הגם שעדיין אין להם תואר פרופסור ואולי גם לא יהיה להם. בכל פעם שמי מאתנו דוחה מעקב שגרתי ובדיקות אבחון תקופתיות לטובת רפואת מומחים דחופה ויקרה, הוא אחראי ישיר לפריחתה של מערכת פרטית חמדנית, על חשבונה של מערכת בריאות ציבורית עניינית.

ד"ר טמיר מלמדת בחוג לסיעוד במכללת עמק יזרעאל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו