בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מה שמותר לאריאל, אסור לבאר-שבע

63תגובות

מה קרה למועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), שהיא יורדת כל כך נמוך. עד לאחרונה האמנו, שגם בימי סער היא לא תוותר על ייעודה כמבצר האקדמיה. הרי עצם סיבת הקמתה וסיבת הקיום שלה היתה ההכרה בצורך להרחיק את הפוליטיקה המפלגתית מתחומי הדעת, להפריד ביניהם. קיווינו להפרדה, והנה ברכה לבטלה, ובפועל – קללה. הולך ומתברר, כי גם המועצה היא כחומר ביד היושב ראש שלה, שר החינוך גדעון סער. כך מוותרים חבריה בשמה על הרזון ד'אטרה, על הצ'רטר שלה; ומי עוד צריך אותה בכלל.

השר עצמו אינו חייב ללוש את החלטותיה במו ידיו. מלאכתו נעשית על ידי אחרים. יודעים מקבלי כתב מינוי נפש נותנו. בעבר, מניסיוננו, נוכחנו להכיר את אורחם ורבעם של פקידים נרצעים, איך הם מתכוונים לרוח המפקד, שמקלפת מעליהם את עורם והופכת אותו. במו עינינו ראינו, ונתמלאנו בושה. אבל לתומנו חשבנו שפרופסורים קורצו מחומר עמיד יותר, שהם לא אנוסים לנהוג כנושאי כלים; ועד מתי נתבדה בכל פעם מחדש.

ועדת משנה של המועצה להשכלה גבוהה המליצה בשבוע שעבר לסגור את המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון, כפי שנודע לנו אתמול (יום שלישי) מדיווחה של טלילה נשר. זאת משמעותה המעשית של ההחלטה, שאמורה במחלקה פוסט ציונית ואפילו אנטי ציונית, בעיני מקטרגיה. אלו המוניטין שיצאו לה למרחוק, שאינם אלא דיבה רעה. קל להוציא אותה, וקשה מאוד להשיבה אל הבקבוק ולחתום אותו, לשים סוף פסוק.
אני מכיר כמה ממורי המחלקה, והציונות שלהם היא להם, ולא ל"אם תרצו". לא, הם לא רוצים ציונות כזאת, אדנותית וגזלנית. הם כן רוצים ציונות כקדם, שמכירה במגבלות המציאות כאן, ונמנעת מלעבור כל גבול. הם לא ויתרו עדיין על האגדה, אם תרצו. וכך הם חונכים לתלמידיהם, לפי דרכם.

אבל מה שמותר למכללת אריאל, הוא שאסור לאוניברסיטת באר שבע. לכן, את הראשונה נרים, ואת השנייה נשפיל: ככה ייעשה למוסד שהשר לא רוצה ביקרו, הוא רוצה בחינוכו מחדש. והמסר הזה ברור לעושי דברו: בדרך אפרתה, חברונה, אריאלה - אפשר לפסוח על באר-שבע, שגם היא עיר אבות בישראל, אבל לא בשטחים.

עוד לא היתה שערורייה כזאת: מעולם לא נסגרה מחלקה באוניברסיטה כלשהי בגלל "סטיות אידיאולוגיות" – לא בארץ ולא בעולם – אולי רק בברית המועצות, מנוחתה גיהינום.

כל שר הוא איש פוליטי, גם שר חינוך, בוודאי, ולמה להיתמם. האם יש תחום שהוא יותר פוליטי מחינוך? האם בלשכת השר יושב לו טייס אוטומטי? אלא שהטייס התורן גמר אומר להפציץ את המעוזים האחרונים של המחשבה החופשית, את כל מאחזי הפלורליזם שעדיין מחזיקים מעמד. מערכת החינוך, בהשגחתו, תהיה עשויה מעור אחד, מקול אחד, מקולו שלו.

מיום ליום מתעצמת רוח המפקד, ומכלה כל חלקה טובה. מיום ליום אוספים חסידי החרם בעולם עוד ועוד נימוקים מגייסים למאבקם באוניברסיטאות ישראל ומכללותיה. רק אתמול הפציר שר החוץ של בריטניה בממשלת ישראל "לשקול מחדש ובאופן בהול את החלטתה לשדרג את מעמדה של מכללת אריאל", לבל ייעכרו עוד יותר היחסים העכורים ממילא בין האקדמיה הישראלית לזו האירופית.

יש לי הצעה לידידי ישראל באשר הם - וויליאם הייג הוא גם ידיד. אולי במקום חרם על מוסדות ההשכלה והתרבות שלנו, יטילו חרם על שר החינוך, ש"אוניברסיטת אריאל" היא הבת יקירה לו. ובאותה הזדמנות יחרימו גם את שרת התרבות, שמאלצת את תיאטראות ישראל להופיע בהיכלות שומרון ויהודה.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו