בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כשיעזבו הצעירים את ישראל

324תגובות

נולי עומר ונועה מימן עזבו את הארץ. לידידיהן ברשת החברתית הן כתבו את הסיבות. האחת עברה למקום שבו יש תקשורת חזקה; השנייה עזבה בגלל תרבות "הביביהמיות". מקרים פרטיים תמיד היו. אלו אינם מקרים פרטיים.

בראשית שנות ה-80 היתה ירושלים, מבחינות רבות, בעלת חיים תוססים יותר מתל אביב. אך הכתובת היתה על הקיר. "כל העיר" הירושלמי נהג לפרסם לקראת ראש השנה את מספרי התלמידים המתחילים ללמוד בחינוך היסודי. כך תיעד את הרוב הדתי-החרדי הקיצוני המתגבש ומתרחב - ממערכת החינוך לרחבי העיר כולה, מה"חדרים" הקטנים להסתה ופוגרומים בכיכר ציון. כשהחלה להתפשט בציבור הירושלמי ההבנה בדבר אי-הפיכות התהליך, החל טפטוף שנהפך לשיטפון. ציבור שאינו דתי-קיצוני עזב את העיר וירד מערבה. בירושלים נותרו רק בועות ליברליות קטנות, שאינן יכולות עוד להשפיע על עתידה. חלק מהחיוניות של תל אביב נובע מקריסה זו של החיים הליברליים מחוצה לה, שמביאה להגירה פנימית אליה.

בכיתות א' עתה - מבין המוגדרים בישראל כיהודים - שוב מתגבש רוב. זו כבר לא רק ירושלים. זו ישראל. המדינה מממנת ומסבסדת לרוב הילדים חינוך דתי-חרדי. לא דתי סתם. רובם המכריע של הילדים הרכים - בנים ובנות בנפרד, שאינם רואים אף חילוני - מקבלים חינוך גזעני, דתי, קיצוני, אנטי-ליברלי, שמאורעות כיכר ציון ומנזר השתקנים בלטרון הם תוצאה בלתי נמנעת שלו.

ככל שתתפשט בציבור הבנת אי-הפיכות התהליך יהיו התוצאות בישראל דומות לאלו שקרו בירושלים. וכשהבנת אי-הפיכות זו תתעצם - מפוגרומים יום-יומיים בישראל, מהוויה גזענית שהפכה לפניה של המדינה, ממחנק מדיני עקב גזענות וכיבוש, מהנהגה שמסתירה את תוצאות מעשיה בהפחדה מפני "שואה" מתקרבת, שכאילו אינה מחיר ישיר למדיניותה שהופכת את ישראל למצורעת - יתחזק הטפטוף ויהפוך לשיטפון. מה שקרה בירושלים יקרה בישראל. אוכלוסיה ליברלית תעזוב ותנוע מערבה.

עוד כתבות בנושא

אם לא יחול שינוי מיידי בכיוון של ישראל - זה התהליך. בערב ראש השנה נמסרים לישראלים נתונים סטטיסטיים. מספרים מסתירי אמת. תושביה הערבים של מזרח ירושלים, נטולי האזרחות, נספרים כמו היו אזרחים; גבולה, הרשמי עדיין, של ישראל, המכונה הקו הירוק, מוסתר מאזרחיה על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אך שום לשכה קדושה ואף שר-יער אינם יכולים להסתיר מבניהם את ששרים המספרים. זו אינה רק הרוח שמפילה את היפים בתפוחים.

הימין, המסית למלחמת איראן, מאיים בפצצה איראנית שתביא להגירת הליברלים מישראל. רק שהפצצה כבר כאן. הפצצה הישראלית. ההוויה הגזענית-הקיצונית-האנטי-ליברלית שמחליפה את ישראל - קרובה להביא להגירתם בפועל של הליברלים מישראל.

אין צורך בהגירה של המונים כדי לייצר שינוי בלתי הפיך. בראשית שלטון היטלר, להבדיל, הועזבו כאלף מדענים, סוציאליסטים, ליברלים יהודים. בן רגע עבר מרכז המדע העולמי מוויימאר לאמריקה.

אין המדובר בתהליך הכרחי מראשיתו. כל מהות המדינה הליברלית המודרנית - ובתוכה התנועה הציונית - היתה בעמידה מול "הכנסייה" וחינוכה; וקידום ותמיכה רק בחינוך מודרני לא דתי ולא גזעני. המדינה והלאומיות המודרנית קמו מול הדת. צעד עיקרי בתהליך היה הפרדת החינוך - חקרני, משכיל ומודרני - מהדת ומהדוגמות שלה. ניתן ללמד ולחקור את הדת. אבל שום מדינה מודרנית אינה מאפשרת לדת, וברור שלא לזרמים בעלי תיאולוגיה גזענית-קיצונית, להשתלט על החינוך המדינתי. בוודאי לא ליצור בכספי המדינה האזרחית חממה הבוראת את פרחי הרוע.

מדינות מודרניות לא נוהגות כך. אך יש מדינות אחרות. בחירתן בכיוון ההפוך חרצה את גורלן. ברוב מדינות המזרח התיכון גזרו על עצמן הנהגות לא דתיות קצרות ראות את סופן. שלטון לא דתי חלש קנה שקט פוליטי כשמימן חינוך דתי קיצוני עצום, ובלבד שלא יפריעו לו - בינתיים - בשלטון עצמו. וכך, מדרסה אחר מדרסה, נבלעו המדינות הלא-דתיות בידי הדת, מאפגניסטאן ועד מצרים. בישראל התהליך חמור בהרבה כיוון שמראשיתה לא היה כאן ציבור דתי-גזעני גדול. תנאי החממה המטורפים הם שבראו את פרחי הרוע, שבולעים את ישראל.

אנו מתקרבים אל הרגע האחרון. ברגע שתתפשט התודעה של אי-ההפיכות ואי-היכולת לשנות, תגיע במהרה הגירה, ועמה קריסת הבועה הליברלית שמחזיקה את ישראל. הבחירות הקרובות הן אולי הזדמנות אחרונה לעצירת התהליך הדמוגרפי-גזעני, שחונק במכוון את שאר ישראל. אחרי העיתונות החופשית - שהולכת ונחנקת בתהליך מכוון ומסובסד - תלך ישראל כולה.

השינוי ההכרחי הנו דרמטי ומוחלט. לכן הקושי שבו. זה גם יתרונו. למעשנים קשה יותר להפחית במעט את העישון מאשר להפסיקו כליל. כך קורה, למשל, לאחר צנתור, כשהרופא מבהיר בעיניים טובות ופקוחות: ששינוי דרמטי הוא תנאי להמשך החיים.

לא מדובר בשינוי קל, אך שני תהליכים תומכים בו. האחד הוא תוצאה של מחאת השנה האחרונה: זו שקמה נגד אי-השוויון הכלכלי, וזו של "הפראיירים". מחאה שכולה קריאה להשיב את ישראל לכיוון המודרני-שוויוני, שבו בראה אותה הציונות, כיוון שמורד בקיצוניות-דתית.

התהליך השני התומך בשינוי בא מהצורך המדיני-ביטחוני-קיומי לצאת מספרטה, שמתבצרת בגזענות בנוסח מצדה. מתבצרת ומאיימת להבעיר אש מלחמת דת אזורית. הרס העתיד שהקיצוניות טומנת בחובה - אפילו טרם מלחמה - מומחש עתה ברמיסת הקשר האסטרטגי עם אמריקה. נכונות שלטון נתניהו להמר על יסוד ביטחון ראשי זה בשם קיצוניותו נחשפה לכל.

ולכן, מתארגנת עתה הפוליטיקה הישראלית כך: ציבור רחב לא מגובש המורכב מקבוצות שאינן משתייכות לימין ואינן דתיות-קיצוניות-גזעניות, ומולו גוש מאוחד של ימין-דתי-קיצוני, שבחר בישראל של גזענות ואי-שוויון. הציונות קמה אל מול דת חשוכה פחות; לנוכח המחנק הדתי-ימני והאנטי-שוויוני, צעירים רבים כמהים לשוב לחלום המייסד: ישראל מודרנית, שהיא שואפת שוויון וחיים.

 זהו הרגע האחרון. מי שיידע להתעלות לרגע - ייצא נשכר. אין מקום למחלוקות אישיות ולריבי עבר. המטרה כפולה והכרחית: אחוזי הצבעה גבוהים, ואיחוד כוחות אמיתי אחרי הבחירות כדי לייצר 61 מנדטים שאינם מהגוש הדתי-ימני-קיצוני, שבולע את ישראל. ציפי לבני, אהוד אולמרט, אהוד ברק, שלי יחימוביץ', יאיר לפיד, וגם מתונים בליכוד שיבינו את גורליות הרגע - איש אינו פסול אם הוא מוכן להתגייס מול הסכנה לעצם קיום ישראל. מחנה רחב ומגוון, ממרכז אזרחי ועד שמאל יהודי וערבי. מחנה שיבין, תוך כדי תנועה, שמדובר בהצלת ישראל; שבלי שינוי ישראל שנחלמה בידי הציונות לא תהיה עוד.

המטרה הכפולה אינה בשמים. הימין-הדתי זכה ב-65 מנדטים ב-2009 עקב אחוזי הצבעה ירודים - כתוצאה מייאוש בקרב מי שאינם מהימין. התקווה לשינוי והזעם המגייס שבוטאו במחאה, והסכנה הקיומית מול ההוויה הקיצונית המשתלטת, יכולים להביא לאחוזי הצבעה גבוהים ולמהפך, שבעקבותיו יוכל לבוא - בשיתוף מתונים מהליכוד אחרי הפסדו - שלטון לא-דתי לא-גזעני, שיפסיק את הסבסוד והטיפוח של חממת הגזענות הקיצונית, שחונקת את ישראל.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו