בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חזון המלחמה של נתניהו וברק

27תגובות

הדיון הפומבי על המתקפה באיראן מתעלם מהשפעת השינויים האזוריים בשנים האחרונות על שיקוליהם של בנימין נתניהו ואהוד ברק. נתניהו וברק מודעים היטב לסוגיות המופיעות בדיון הפומבי: הסיכונים לישראל לנוכח פיתוח נשק גרעיני איראני, באיזו מידה תפגעת התקפה צבאית ביכולת האיראנית, וכמובן - המחיר שתשלם ישראל כתוצאה מתגובה צבאית של איראן והחיזבאללה.

מבחינתם של נתניהו וברק, יכולת גרעינית איראנית היא סיכון קיומי ומיידי לישראל. אולם השאלה האם, כיצד ומתי לתקוף מבוססת על מכלול שיקולים מקיף יותר. שיקולים אלה נובעים מן האופן שבו תופשים שניהם את הסיכונים שלפניהם עתידה לעמוד ישראל בטווח הבינוני והארוך. על פי תפישתם, קיימת הסלמה בסיכונים הללו בשל השינויים האזוריים: ניצחון האחים המוסלמים במצרים, האפשרות לעליית משטר מוסלמי בסוריה לאחר נפילת בשאר אסד, הסיכוי שגורל השלטון בירדן יהיה דומה לזה של תוניסיה, לוב ומצרים, וההשפעה של שינויי המשטר בעולם הערבי על מעמד החמאס בשטחים.

לסיכונים אלה יש להוסיף את התערערות כושר ההרתעה של ישראל לנוכח כישלונותיה במלחמת לבנון השנייה, ואי יכולתה להביא להפלת משטר החמאס בעזה במבצע "עופרת יצוקה".

הבעיה של נתניהו וברק אינה מצטמצמת אפוא למציאת דרכים למנוע מאיראן השגת נשק גרעיני. הם מוטרדים מן הצורך לשקם את ההרתעה הישראלית לנוכח הסיכונים האזוריים החדשים. לכן סביר שנתניהו וברק לא יחליטו על תקיפה באיראן אלא אם כן יעריכו, שמתקפה כזאת תנחית מכת מוות על תוכנית הגרעין של איראן, או לפחות תצריך מספר רב של שנים כדי לשקמה.

האם יש לישראל יכולת לגרום נזק מהסוג הזה? זו שאלת מיליארד הדולר. אולם יהא זה מסוכן להניח שאיומי המתקפה של נתניהו-ברק הם איומי סרק שתכליתם להפעיל לחץ על הקהילה הבינלאומית להקשיח את הסנקציות נגד איראן. איומי סרק שוחקים את ההרתעה יותר מאשר העדר איומים. נתניהו וברק מודעים לזאת היטב. נכונותם להתעמת פומבית עם מתנגדי המתקפה מבית ומחוץ מצביעה על רצינות כוונותיהם.

זאת ועוד, ייתכן שמודל המתקפה שהם מקדמים שאפתני הרבה יותר ממתארי המתקפה המופיעים בתקשורת. סביר שהם חושבים במונחים של מתאר פעולה רחב הרבה יותר, שלפיו המתקפה על איראן תהווה רק הדק שמשחרר עימות רחב הרבה יותר. מתאר כזה כולל כמה מרכיבים: ראשית, פעולה צבאית רחבה - כולל, אולי, מרכיב קרקעי - להשמדת מתקני הגרעין באיראן, וכן פעולה שתכליתה להשמיד או לגרום נזק משמעותי למערך הטילים האיראני. פעולה אווירית בלבד לא תספיק להשגת יעדים אלה. הרקע הצבאי של נתניהו וברק כולל פעולות קרקעיות בעורף האויב: הם סקפטיים ביחס ליכולת חיל האוויר להשיג את היעדים הללו באופן בלבדי.

שנית, כל תגובה - ולו המוגבלת ביותר - של חיזבאללה תגרור פעולה צבאית רחבה בלבנון, שתכליתה לשים קץ אחת ולתמיד ליכולתו הצבאית, ואולי גם לתפקידו הפוליטי בלבנון. גם כאן ניתן לצפות למתקפה משולבת, אוויר-ים-יבשה. שלישית, ניתן גם לצפות לפעולה צבאית נגד החמאס בעזה, שיעדיה דומים לאלו בלבנון.

זוהי תוכנית שאפתנית מאוד הכוללת סיכונים גבוהים. אם תיכשל - כולה או חלקה - ישראל תשלם מחיר אנושי, כלכלי ומדיני גבוה ביותר. אך לתפישתם של נתניהו וברק, הצלחת התוכנית תשקם, ובגדול, את כושר ההרתעה הישראלית ותקטין את התמריצים של יריבים פוטנציאליים לחבל בהסכמי השלום או ליזום מלחמה בעתיד.

כדי להשיג מקסימום אפקט, התוכנית צריכה לצאת לפועל לפני התייצבות המשטר במצרים, סיום מלחמת האזרחים בסוריה (תוך שהמתיחות בין סוריה לטורקיה נמשכת) והבחירות בארה"ב; מערכת הבחירות מפעילה אילוצים על שני המועמדים הנלחמים על הקול היהודי.

קיימת, כמובן, אופציה נוספת ליציאה מן המצר האסרטרטגי ההולך ומצטמצם: יוזמת שלום עם הפלסטינים, משולבת ביוזמה לפירוז המזרח התיכון מנשק השמדה המוני. אבל אופציה כזאת אינה כלולה בלקסיקון של הממשלה הנוכחית. אצלה - כמו בממשלות דומות בעבר - המוטו "המעז זוכה" קשור רק בהעזה צבאית. העזה מדינית - לא במקומותינו.

פרופ' מעוז מלמד מדע המדינה באוניברסיטת קליפורניה בדייוויס, והוא עמית בכיר במרכז
הבינתחומי הרצליה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו