לשלם יותר על הקוטג'

עמליה רוזנבלום
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עמליה רוזנבלום

במהלך הנתיחה שלאחר המוות שעוברת המחאה החברתית ממשיכים להתגלות גורמים שהביאו לפריצתה. דו"ח מבקר המדינה חשף בשבוע שעבר, כי משרד החקלאות ומשרד האוצר "כשלו בכך שלא בדקו בזמן אמת את השפעתה של הורדת רמת הפיקוח על מוצרי החלב", והכישלון הזה "הביא לפגיעה בכלל הציבור, ובעיקר בשכבות החלשות, הצורכות יותר מוצרי חלב".

אם כך, מחאת הקוטג' לא היתה מבוססת רק על פרנויה. המחלבות הגדולות ורשתות השיווק אכן הגדילו את רווחיותן בלי לגלגל שום יתרון לכיוון הצרכנים.

מדור הזירה

אך גם אם הזעם שהוציא מאות אלפים לרחובות היה מוצדק, גורמים רבים חברו יחד כדי למנוע ממנו להביא לשינוי. נושאי ההספדים של המחאה מבקשים להתנחם בהצבעה על תופעות תרבותיות, שהן אולי ירושה סמלית של המחאה ובהן, למשל, התחזקות הטבעונות.

הטבעונות הפוליטית (להבדיל מזאת הבריאותנית או האקולוגית) מבוססת על ההנחה, כי אין הצדקה לניצול של בעלי חיים בתעשיית המזון. בעוד הצמחונים נמנעים מבשר (ודגים, על פי רוב), טבעונים נמנעים גם מביצים וממוצרי חלב. ברשימה שפירסם באחרונה אור עזרתי, המקשרת בין הטבעונות למחאה החברתית, הוא כותב: "לפעילים התשובה לשאלה 'למה עכשיו?' ברורה. הרגישות לזכויות בעלי החיים היא השלב הבא המתבקש בהתפתחות המוסר האנושי, הם אומרים. אחרי המאבק למען זכויות הפועלים, הנשים, השחורים, היהודים והקהילה הגאה".

יש אמת כלשהי ברעיון, שהמודעות לסבל של בעלי החיים היא הרחבת התודעה החברתית, המשכילה לכלול תחת מטריית הזכויות יותר סוגים של קבוצות מדוכאות. עם זאת, בניסיון לקשור בין המחאה לטבעונות יש גם התעלמות מ"מחאת הקוטג'" כעובדה וכמשל - שבהם ניתן אולי לאתר יסודות שהביאו לכישלון המחאה.

מחאת הקוטג' ביטאה בנוסף לייאוש גם תחושה, שזכותנו לקבל את הקוטג' שלנו בזול; כלומר, את אדנותנו ביחס למצב בעלי החיים במשק החלב. הרי הורדת המחירים כרוכה גם במיקסום כמות החלב המופקת מפרה ובצמצום עלויות הטיפול בה. נאמר בפשטות: מחיר נמוך לקוטג' ורוווחת בעלי החיים הם מטרות סותרות.

במובן הזה, מחאת הקוטג' היא דוגמה לחולשה בולטת של המחאה החברתית: העובדה שלא היה ברור על מה המוחים מוכנים לוותר בתמורה לדרישותיהם. שיפור רווחת בעלי החיים בתעשיית המזון דורש תכנון לטווח ארוך, ולא פחות חשוב - הבנה, שבטווח הקצר מוצרים ושירותים מסוימים יתייקרו דווקא. כלומר, אם המוחים דואגים באמת לבעלי החיים, עליהם להיות מוכנים לשלם יותר על הקוטג'.

יכולת כזאת לדחיית סיפוקים נדרשת גם כדי לבלום חלק מההרס של כדור הארץ וגם כדי לשפר את בריאות הציבור - שתי מטרות נוספות ומשלימות של הפעילים המחויבים לשינוי חברתי.

אמנם היו למחאה אויבים רבים, וקריסתה לא נבעה רק מכישלונות פנימיים, אך את הגורם המפונק של המחאה יש להחליף בתפישה תכנונית בוגרת - כדי שיהיה אפשר לראות בטבעונות הפוליטית המשך של המאבק באמצעים אחרים. בלעדיה, תיהפך הטבעונות של 2012 למה שהיתה המחאה של 2011; כלומר, ללא יותר מטרנד חולף.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ