בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הכישלון האמריקאי של נתניהו

130תגובות

בנימין נתניהו היה אמור להיות אלוף באמריקה. הוא גדל באמריקה וחונך באמריקה ועבד באמריקה. הוא בקיא בהיסטוריה האמריקאית ומבין את הכלכלה האמריקאית ושולט בפוליטיקה האמריקאית. השפה שבה הוא חושב היא אנגלית אמריקאית, והדבר שהוא באמת מאמין בו הוא הייחודיות האמריקאית. גם רוב האנשים שהוא מעריך הם אילי הון והוגי דעות אמריקאים. ראש ממשלת ישראל מרגיש בבית בוושינגטון יותר משהוא מרגיש בבית בירושלים. ובל זאת, אחרי שלוש שנים וחצי בשלטון, הולך ומתברר שהכישלונו הגדול ביותר הוא דווקא הכישלון האמריקאי. מי שהיה אמור ליצור ברית אמריקאית ישראלית הדוקה חולל משבר אמריקאי ישראלי עמוק.

מה קרה? קרה דבר פשוט. הואיל ונתניהו מעורה כל כך בפוליטיקה האמריקאית, הוא התבלבל: הוא שכח שהוא ראש הממשלה של מדינה קטנה במזרח התיכון והתחיל לחשוב שהוא המנהיג שיציל את אמריקה מעצמה. הואיל ונתניהו כה פעיל בפוליטיקה האמריקאית, גם ברק אובמה התבלבל: הוא שכח שנתניהו הוא ראש הממשלה של מדינה קטנה במזרח התיכון והתחיל להתייחס אליו כאל יריב פנים אמריקאי.

גם ראש הממשלה וגם הנשיא נתפסו לאותה מחשבת שווא - הם התייחסו אל נתניהו כאל המנהיג האימתני שהמפלגה הרפובליקאית לא הצמיחה עדיין. נתניהו חתר תחת אובמה כפי שרק רפובליקאי אמריקאי יכול לחתור תחתיו. אובמה לחם בנתניהו כפי שנשיא דמוקרטי לוחם רק ברפובליקאי אמריקאי. גם בירושלים וגם בוושינגטון חצו את הקווים, שברו את הכלים ואיבדו את העשתונות. קרב האגרוף נתניהו-אובמה היה לקרב היצרי ביותר בעיר.

אבל בין אובמה לנתניהו אין סימטריה. האחד עומד בראש מעצמת על, והשני עומד בראש מדינה התלויה לחלוטין במעצמת העל. נכון, ראשי ממשלה ישראלים מצליחים הם אלה שאינם מתרפסים בפני וושינגטון ואינם נהפכים לנושאי הכלים שלה. לוי אשכול חתר באומץ לדימונה למרות ההתנגדות של ג'ון קנדי ולינדון ג'ונסון. מנחם בגין תקף באוסיראק למרות האזהרות של רונלד רייגן. על פי מקורות זרים, אהוד אולמרט השמיד את הכור הגרעיני הסורי בלי לקבל אור ירוק מג'ורג' בוש.

ואולם כל ראשי הממשלה הישראלים שעמדו על שלהם אל מול הבית הלבן עשו זאת בלי להתגרות בו. הם דאגו לכך שהתמיכה האמריקאית בישראל תהיה דו-מפלגתית. הם עשו כמיטב יכולתם כדי שגם הליברלים של הצפון מזרח וגם השמרנים של הדרום מערב יתייצבו לצדנו. הם תמיד שמרו על כבוד הנשיא המכהן. אף על פי שלא למדו ב-MIT, הם ידעו לנהל את מערכת היחסים החיונית עם אמריקה באופן נבון ואחראי.

נתניהו נהג אחרת. האסטרטגיה האמריקאית שלו היתה כוחנית. הוא ניסה לגייס את דעת הקהל האמריקאית ואת הקונגרס נגד הנשיא. הוא הסתמך על בסיס התמיכה החזק של האוונגליסטים ועל בסיס התמיכה החזק של אייפא"ק, והתעלם מאמריקה המתקדמת. כך יצר עימות ישיר ראשון מסוגו בין הממשלה הישראלית לבין המפלגה הדמוקרטית והאליטות הליברליות. נתניהו לא רק התקוטט עם אובמה, אלא הפך את עצמו לאויב המוצהר של חלק ניכר מידידי ישראל בארה"ב. הוא דחק את עצמו אל הפינה הימנית הקיצונית של אמריקה, ואל הפינה הזאת דחק את כולנו.

האירוניה היא, שבנושא העיקרי המעסיק אותו - איראן - ראש הממשלה צודק. נתניהו מבין היטב את האתגר האיראני, שרבים מהליברלים האמריקאים מסרבים להבין. אבל תפקיד ראש ממשלת ישראל איננו להיות צודק, אלא להיות חכם. בכל הנוגע לארה"ב, נתניהו לא היה חכם. באנגלית אמריקאית מושלמת הוא ניהל מדיניות אמריקאית שגויה, שהביאה אותו אל עברי פי פחת.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו