בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האלימות פוגעת יותר מהסרט

70תגובות

החליף השני עומר אבן אל-חטאב אמר: "החיו את האמת באמצעות הזכרתה והמיתו את השקר באמצעות עזיבתו". במקרה של הסרט "תמימות המוסלמים", שהוא ביטוי חולני לשנאה כלפי המוסלמים, נהגו הערבים בדיוק להיפך. המנהיגות החדשה במצרים תיפקדה כנגררת ולא כמובילה. השדר והעיתונאי המצרי אברהים עיסא אומר, שהממשלה המצרית והנשיא מוחמד מורסי נראו נבוכים; מצד אחד הם לא פייסו את דעת הציבור הנלהב והקיצוני שלהם, ומצד אחר לא פייסו את האמריקאים, שאתם רקמו עסקה להגיע לשלטון וגם לקרן המטבע הבינלאומית. עיסא מוסיף בסרקזם: "הם שכחו, שלשחק על החבלים זה טוב רק בקרקס".

אכן, תמוהה העובדה שהאחים המוסלמים הם דווקא שביטלו את הפגנת המיליון שתיכננו. לא קשה לשער מה היתה עמדתם אם לא היו בשלטון. כמו שאמר אריאל שרון "מה שרואים מכאן לא רואים משם". באירועים אלה נבחן, בין היתר, טיב המשטר החדש, כשהפעיל כוח מופרז נגד המפגינים - מה שהביא להריגת שני צעירים. מתעוררת השאלה, האם המשטרה המצרית חוזרת לשיטות של המשטר הישן; כי גם אם ההפגנות גולשות לאלימות, אפשר לטפל בהן בלי הרג ובלא שימוש בנשק חם.

את התפקיד המוביל בהמתת השקר על ידי עזיבתו קיבלה עליה העיתונות בעולם הערבי, בפייסבוק, בטלוויזיה וברדיו, והשיח לא פסח על הציבור הערבי בישראל. בשתי תחנות הטלוויזיה במצרים שצפיתי בהן, הופיעו שורה של אינטלקטואלים ופעילים פוליטיים וחברתיים, שביקרו בחריפות את האלימות הנלווית למחאה הלגיטימית. לדבריהם, האלימות הזאת פוגעת בערבים אפילו יותר מהסרט עצמו, מפני שהמוסלמים והערבים מוצגים כחסרי סובלנות וכדוגלים בשפת האלימות.

לצד הדיון הרציני והכואב ולצד תעשיית הקונספירציות פרחה גם תעשיית הקריקטורות. באחת הקריקטורות אומר מפגין: "כשהתרגזנו הצתנו שלושה רכבי משטרה (מצריים), ואם ארצות הברית תמשיך, נצית את מגדל קהיר". קריקטורה אחרת, שהיתה מנשר יותר מאשר קריקטורה, מספרת על מפגין מול השגרירות האמריקאית, שדרך על הדגל האמריקאי בנעלי Nike, לבוש במכנסי Levis. צילם את ההפגנה ב-iphone, הסתגר בחדר מול מחשב hp, נכנס ל-Google לחפש את המלים שגרירות ודגל. אחר כך עבר ל-YouTube לצפות בהפגנה. לחץ Like לשתף את חבריו ב-Facebook, ולפני שסגר את ה-Windows חשב על הצורך להיפטר מהתלות באמריקאים.

היציאה לרחוב באה על רקע תחושת העמים הערביים והאיסלאמיים - ובצדק - שלא סופרים אותם בעניינים הנוגעים להם. מצד אחר, מנהיגות המדינות הערביות ברובה נתפשת - ובצדק - כמשת"פית של האמריקאים. ומשת"פיות זו מביאה במקום תועלת סטירות מצלצלות לעניין הערבי, בשעה שאחרים זוכים ליחס אחר. כך, למשל, בלי הפגנות רועשות, כשהכתבת הוותיקה בבית הלבן הלן תומאס העירה הערה פוגעת וחמורה כלפי היהודים - בן רגע היא סיימה בבושת פנים את הקריירה שלה. מתברר, שהעולם מבין כוח מסוג אחר, כוח מתוחכם המכה במקומות הנכונים.

בינתיים ההתפרצות במדינות ערב דעכה. אך בחשבון הנפש האמיץ והמכאיב שנלווה לאירועים, הערבים עוד ילמדו איך להפעיל את כוחם, רק בעניינים צודקים, בתחכום ובמקומות הנכונים.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו